עיריית ירושלים מקדמת בימים אלה הקמת מסלולי אופניים בחלק מהשכונות בעיר. נדמה כי העירייה מעוניינת לקדם את העיר ולהביא אליה בשורה שהגיעה לערי השפלה כבר לפני למעלה מעשור, ולערים שונות בעולם לפני כשלושה עשורים, אבל מישהו אולי שכח קצת לבצע התאמות לתשתית.
בשכונת ארמון הציב למשל מגלים באחרונה התושבים שללא רק כי אזורי חניה גדולים נעלמו לטובת מסלולי האופניים, אלא שאף בחלק מהכבישים שהינם דו סטריים מתקשים מאוד הרכבים לעבור בנסיעה זה מול זה. האם בעת הקמת מסלולי האופניים בארמון הנציב לקחה בחשבון העירייה את התשתיות השונות הקיימות ואת צרכי התושבים?
“לאן יש לי לרכב על אופניים כאן?”, שואל איך מתושבי השכונה, “גם כך הכל כאן ישן, אותו מרכז מסחרי ופלאפל כבר 40 שנה, ואם אני רוצה לצאת מהשכונה אז אני כבר לוקח אוטובוס. פשוט חסמו פה את כל המעברים בלי לחשוב. חלם”.
ארמון הנציב היא דוגמא לשכונה שבה בכל עת נבנים עוד ועוד בתי מגורים. כך קורה בימים אלה גם בגילה, בקרית יובל ובאזור עין כרם-קרית מנחם. האם עיריית ירושלים ערוכה לשירות כלל הצרכים של התושבים? בשכונות אלו מתגוררים תושבים התניידים ברכבים, באוטובוסים ואכן גם באופניים. מובן כי בשורת מסלולי האופניים מביאה לעיר קידמה ורוח בריאה ועצמאית שבה כל אחד ואחת יכולים להתנייד בכוחות עצמם, בזול, מבלי לפגוע בטבע ובו ובזמן לבצע פעילות ספורטיבית – אך נדמה כי ראוי שבעיריית ירושלים ישקיעו יותר מחשבה בשילוב כל היוצא באלה יחדיו.
