מחר בעזרת השם ראש חודש אב, תאריך שאוהדי בית״ר לא יעזו לשכוח, אחרי שלפני 20 שנה, בשנה של גד זאבי כבעלים, הוא שפך סכומים חסרי תקדים כדי לבנות פה אימפריה, אבל זלזל בתשעת הימים שבין ראש חודש אב ל-ט’ באב, והאימפריה התפרקה לאבק.
לטובת הצעירים נזכיר שבית״ר לא התאפקה ואת ערב ההשקה של הקבוצה החדשה באצטדיון טדי קיימה בתשעת הימים. הרב כדורי זצק״ל הזהיר את הקבוצה לבל תקיים את הערב דווקא בימים הללו שבהם לא עושים מסיבות, אבל היא טענה שכבר התחייבה ללהקות שהופיעו ושאי אפשר להזיז את הטקס. בסוף התברר שזקן המקובלים צדק, אפילו שהוא לא הבין בכדורגל (אגב השמש שלו אבי גבאי, אוהד שרוף של בית״ר ועיתונאי ספורט לשעבר, מבין הרבה כדורגל) והקבוצה התפרקה לרסיסים קטנים.
גם עכשיו, 20 שנה אחרי, מכבי תל אביב ביקשה מאופ״א לאחר את המשחק בקונפרנס-ליג כך שיתחיל בשמונה וחצי בערב ולא ישוחק ב-ט׳ באב לבקשת אוהדיה, וכך מיהרו לעשות גם בית״ר ובאר שבע. הלקח שבית״ר וכל סצנת הכדורגל למדו מהמקרה של אז הוא שיעור בצניעות. פחות חשוב אבא עשיר שישפוך מיליונים על כוכבים, יותר חשוב להיות מחובר לעצמך ולשורשים שלך ולא לחשוב שהכסף שלך הוא ערובה להישגים.
בית״ר של היום הרבה יותר אותנטית מבית״ר של אז. הרכש אמנם לא מפוצץ, אבל הוא נקודתי וטוב. קחו למשל את דור מיכה שלא רצו אותו בבאר שבע, ולדעתי מדובר בשחקן מצוין שיכול וצריך להוביל את בית״ר, הוא הגיע למקום הנכון.
אם הייתם שואלים את הגרעין הקשה של אוהדי מכבי תל אביב, או את שחקני מכבי, הם היו מחזירים עכשיו את מיכה לקרית שלום. הוא בסך הכול בן 31 ויש לו המון כדורגל. קשר פיקח ואלגנטי שמבין את המשחק לעומק ויכול משום מקום לשים את החלוץ שלפניו בעמדת הבקעה עם מסירה אלגנטית וחכמה, הוא רק צריך מערכת שתתמוך בו ותאפשר לו לבטא את עצמו.
בשנת 2019 הוביל יוסי אבוקסיס את בני יהודה לזכייה סנסציוניות בגביע. ומי שהכי סידר לאבוקסיס את הזכייה הוא לא אחר מדור מיכה. בחצי הגמר של אותה עונה שהתקיים בטדי, פגשה בני יהודה את מכבי תל אביב שכבר הגיעה למשחק כאלופה. שחקן מכבי דור מיכה שנבחר פה אחד לכדורגלן העונה, לא יכל לשחק בגלל פציעה, וזה מה שאפשר לבני יהודה לנצח 1-0 משער של יובל אשכנזי. כל השלושה נפגשו הקיץ בבית״ר.
גם אשכנזי אגב לא תפס שום כותרת, אבל אני משוכנע לגמרי שאין מתאים ממנו לבית״ר. אשכנזי התבזבז בליגה א׳ עד גיל 24, עד שברק אברמוב ואבוקסיס אספו אותו אליהם לבני יהודה, ואחרי שדרך כוכבו נמכר למכבי חיפה. הוא שחקן של אוהדים, שמתאבד למען הסמל, ובעניין הזה הוא מזכיר לאבוקסיס את עצמו כשחקן.
הלקח שלי הוא שבית״ר השחצנית עד גועל נפש של ימי גד זאבי היתה צריכה לקבל מכה בראש כדי לחזור לעצמה. רכש צנוע, בעלים שלא משתולל ואוהדים שחוגגים פרס משני כמו גביע, עד שהם לא מסוגלים לשלוט בעצמם ופורצים לדשא באמוק, זו בית״ר האמיתית לכל דבר ועניין.
עונש הפחתת הנקודות לבית”ר ירושלים: אלי אוחנה מתפוצץ
לדייני ההתאחדות המנותקים זה הספיק בשביל לקחת להם ארבע נקודות, אבל אותה התלהבות חסרת מעצורים עוד תוביל את בית״ר להתפרצות וולקנית ולפלייאוף העליון עוד העונה, רק שלא יעלה להם חלילה, כי אז, הו אז, הדרך לגהנום קצרה.
ובשביל להיות נאמן למקור אבוקסיס צריך להמשיך בדרכו המבורכת ולשלב גם שחקני בית שנושאים את הדי אן איי של בית״ר, כמו ליאון מזרחי (הבן של איתן מזרחי) ומירון טל (הבן של עידן טל) שהאבות שלהם הם ממייסדי הדי אן איי הזה.
יש אם כן למה לצפות מהעונה הקרובה כי הזהות של הקבוצה ברורה. המיוחדות שלה, החיבור ליציעים, להיסטוריה ולעיר ירושלים, עיר של אנשים פשוטים וטובים. אם כל זה ישמר, גם השנה נראה מבצעים יפים כמו הנצחון על מכבי בחצי הגמר. אז יאלה בית״ר.
