מדוע הנושא של פונדקאות בישראל הוא כל כך מסובך? על רקע המהפכה המשפטית שמסעירה את המדינה כולה, נדמה כי נוסעים של זכויות הפרט אינם מטופלים.
הכירו למשל את דנית פרייפלד, בת 39, רווקה, חולת סרטן לשעבר, שאיננה יכולה ללדת. הבירוקרטיה בישראל מזמנת לה תור של לפחות שנה וחצי לפונדקאות, וזאת בגלל הסרבול העצום של הוראות שונות. מדוע אישה בת 39 צריכה להמתין לפונקאות כל כך הרבה זמן, ולהיות אמא אולי איפשהו בתוך העשור החמישי לחייה?
בדף הפסייבוק שלה כותבת פרייפלד:
“מכל המסעות שעברתי, לא תיארתי לי שזה יהיה מסע חיי…
מכירים את זה שכשהיינו ילדים תמיד ביקשנו משאלה ״בלב״ כי חשבנו שאם נגיד אותה בקול היא לא תתגשם?
אז לקח לי יותר מדי שנים להבין שאת החלומות שלנו צריך לצעוק.
פתאום זה נשמע לי כל כך הגיוני… הרי אם נצעק את החלומות שלנו בקול, אין לדעת מי ישמע אותם ואולי זה אפילו יקרב אותנו בצעד להגשמת אותו חלום.
אז הנה אני, צועקת את החלום שלי – להיות אמא!
כבר לא מבקשת את המשאלה שלי רק בלב.
שמי דנית פרייפלד, בת 39, והמשאלה שלי היא שאזכה להיות אמא.
מאז ומתמיד רציתי משפחה וילדים, אבל החיים לקחו אותי לכיוונים אחרים.
בגיל 21 חליתי בסרטן ברגל ומאז החיים שלי השתנו.
עברתי מספר רב של ניתוחים, הקרנות וטיפולי כימותרפיה אגרסיביים ולצערי אלו הותירו אותי עם מגבלה קשה ברגל והשלכות רפואיות לכל החיים.
לפני כשנה החלטתי שאני לא רוצה יותר לחכות לזוגיות בשביל להקים משפחה.
הבנתי שעל אף החששות והפחדים, אני לגמרי שם, מוכנה.
למען האמת תמיד הייתי מוכנה.
יצאתי לדרך בהתרגשות, אך מעליי ריחף סימן שאלה אחד גדול – האם בכלל אוכל לשאת היריון?
עברתי תהליך ארוך של בירורים ויעוצים כשבסופו הומלץ לי על תהליך פונדקאות בכדי להימנע מהיריון אשר יסכן אותי ואת התפקוד שלי בצורה משמעותית.
הבשורה הזו טילטלה אותי”.
מכאן ממשיכה פרייפלד ומתארת את כל הקשיים במציאת פונדקאית בישראל:
“אחרי כל מה שעברתי, לרגע לא חלמתי שלהפוך להיות אמא, יהפוך גם כן לאתגר בחיי. ואולי אף לאתגר חיי.
לקח לי זמן לעכל את כל זה, אך אני יודעת שזה לטובתי.
אני רוצה ילדים, אך גם רוצה להיות כאן בשבילם כאמא עצמאית, חיונית ומתפקדת.
עם המחשבה הזו התאפסתי על עצמי במהרה והתחלתי לצלול לתוך עולם הפונדקאות.
דבר אחד היה לי ברור וזה שארצה לעבור את התהליך כאן בארץ.
הכל מרגיש כאן נכון, הכוונות הנכונות שבתהליך, החיבור עם הפונדקאית, הליווי המדויק והידיעה המרגיעה שיש פיקוח בתהליך כה עדין ומורכב.
קיבלתי את אישור הועדה לתהליך כאן בארץ ויש כבר עוברים שרק מחכים, וכעת מתחיל האתגר האמיתי…
למצוא את המלאכית שתסייע לי בהגשמת החלום
זמני ההמתנה לפונדקאית בארץ ארוכים מאוד ויכולים להגיע גם לשנה וחצי ויותר (וגם זה כמובן לא ודאי).
לצערי הרב נוכחתי לגלות שאף יותר קשה למצוא פונדקאית כאשר מדובר בתהליך עבור יחידנית, כמוני.
להגיד שלא קל לי עם החשיפה הזו זה בלשון המעטה, אך אין לי ברירה ואני כאן עם החלום אל מול עיניי והלב שלי שחשוף כאן לפניכם.
אודה לעזרתכם – שתשתפו, תדברו, תפיצו את הבשורה, תעזרו לי לחפש ולמצוא את הפונדקאית המתאימה עבורי.
ולכל מי שקוראת את המילים שלי ברגעים אלו…
“.
