כ-ו-ל-ם הולכים לכותל, תמיד, ואולי עוד יותר לקראת תשעה באב – יום חורבן הבית. אנו הישראלים וגם תיירים מחו”ל מרבים לפקוד את האתר ואת סביבתו בכל השנה. במקום ביקור כזה, או רק כהכנה לקראתו, אני רוצה להציע פה משהו קצת אחר: לראות את הכותל ומעבר לו, אבל בקטן.
הפעם אמליץ לכם על ביקור בדגם ‘ירושלים של ימי בית שני’ שממוקם בשטח מוזיאון ישראל, ובהמשך אציע מקום קטן-גדול נוסף.
כדי לבקר במוזיאון ישראל צריך לעקוב אחרי שעות הפתיחה ולשלם כרטיס. אחרי שנכנסנו, נפנה ימינה למתחם הדגם. התקדמנו עוד קצת והנה הדגם נפרס לרגלינו. ירושלים של שלהי תקופת בית שני, העיר בפארה, ערב חורבנה במרד הגדול, בזעיר אנפין. המראה מרשים מאוד. גם כשמסתכלים מהמפלס העליון וגם כשיורדים פנימה ומתקרבים.
המבנה שתוכנן בקפידה בידי פרופ’ מיכאל אבי יונה המנוח, הוצב ב-1966 בחצר מלון הולילנד. 40 שנה אחר כך נוסר לחלקים והורכב מחדש במקום הזה, תוך ביצוע התאמות בהתאם לממצאי המחקרים החדשים. ס”מ אחד בדגם מייצג חצי מטר בשטח.
אבי יונה שהיה מלומד דגול, הסתמך בעיקר על כתבי יוסף בן מתתיהו, אך גם על מסכת מידות במשנה, על הממצאים הארכיאולוגיים עד תקופתו ועל היכרותו המעמיקה עם העולם הקלאסי ומקורותיו.
יש הרבה מאוד מרכיבים בדגם הנהדר הזה. נזכיר רק אחדים. בואו נביט אליו כשאנו מתקרבים לצדו המזרחי. נוכל לראות שהדגם הוא טופוגרפי. הר הבית נראה היטב ובראשו בית המקדש, רגע לפני חורבנו. על במת ההר טורי עמודים מסביב ובמרכז סורג ועזרות. שער ניקנור, והמקדש עצמו שהיה מורכב מאולם, היכל ודביר (קודש הקודשים). בכותל המזרחי נראה שער שושן.
הכותל המערבי שאנחנו מכירים, הלא הוא ‘כותל הדמעות’, אינו אלא אחד מקירות התמך של הר הבית שאותו בנה (או לפחות התחיל בכך) המלך הורדוס – הבנאי הגדול. מה זה גדול, ענק. ואמנם, רחבת הר הבית השתרעה על פני 144 דונם – המתחם המקודש הגדול ביותר בעולם הרומי!
בואו נעקוב אחר תוואי ‘החומה הראשונה’ המיוחסת לחשמונאים ממזרח לעיר דוד מעל הקדרון ומערבה מעל גיא בן הינום, מקיפה את מגדלי היפיקוס, מרים ופצאל שבנה המלך הורדוס – אזור ‘מגדל דוד’ של ימינו – ואז פונה מזרחה עד הר הבית.
‘החומה השנייה’ (ההרודיאנית) יוצאת משער גינת ופונה צפונה תוך שהיא עוקפת את גבעת הגולגותא שבה נצלב ישוע, וכוללת בתוכה את מצודת אנטוניה ע”ש הקיסר אנטוניוס, מיטיבו של הורדוס.
והנה ‘החומה השלישית’ של ערב המרד שהגדילה מאוד את שטח העיר מצפון. משערים שמי שהחל לבנותה היה אגריפס והמשיכו המורדים ערב מלחמת החורבן. אגב, נמצאו שרידים שלה לא רחוק ממגרש הרוסים. אם כך אכן היה, שטח העיר הגיע לפני כאלפיים שנה ל-1,800 דונם – הרבה יותר משטח העיר העתיקה כיום, שעומד על כאלף דונם.
אם עוד נשאר לכם כוח וזמן, תוכלו כמובן להיכנס להיכל הספר ולפקוד את תערוכות המוזיאון. אפשרות אחרת היא לצאת ו”לקפוץ” מכאן לעיר העתיקה. ניכנס דרך שער יפו, נצעד למתחם עמנואל שמול הכניסה המזרחית למגדל דוד. נחצה בית קפה נעים וניגש למוזיאון “בית אלכסנדר” שנמצא ליד כנסיית המשיח. המתחם כולו שייך לכנסייה האנגליקנית. מומלץ, מניסיון, לסייר במתחם עמנואל עם מורת הדרך ד”ר שירלי גרץ, שחיברה את הספר “ירושלים של שיק”.
בפנים נמצא מודלים שבנה האדריכל הגרמני קונרד שיק, מגדולי בוני וחוקרי ירושלים במאה ה-19. אחד מהם הוא דגם של הר הבית כפי שראה אותו שיק בימיו. זהו דגם מודולרי שניתן לפרקו (אם נקבל רשות מאנשי המקום כמובן) ולראות גם מה יש במתחם לפני השטח!
הנה הוא ההר המקודש עם כיפת הסלע ומסגד אל אקצא, והנה כל שער, מבנה ועץ שראה שיק ועיצב במיניאטורות קסומות. בחלל המוזיאון נוכל גם לראות דגמים נוספים שהכין האיש ובהם דגם כנסיית הקבר.
מכאן נוכל להמשיך ברגל לכיוון הכותל דרך סמטאות השוק. או שאת הביקור בו נשאיר לפעם אחרת. ואל תשכחו כובע, מים, מצב רוח וכבוד כלפי כל בני הדתות בעיר המיוחדת הזאת.
טיול ליציאה מוקדמת בבוקר, או לקראת ערב: מצבות נחל קדרון
****
הכותב הוא דור גפני, מורה דרך
050-7774010
