י”ח באב התשפ”ג
5.8.2023
כניסת השבת בירושלים: 18:58
יציאת השבת בירושלים: 20:12
פרשת השבוע – פרשת “עקב”
“וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ” (דברים ז’ יב’).
זו עוד פרשה הטומנת בחובה מכלול ערכים, אותם מבקש משה להקנות לעם ישראל. משה מנהיג עקבי ואחראי חדור מטרות לאומיות.
עקב בצד אגודל, הוא יוצא למסע הארוך – להשפיע ולהכווין את העם ממנו הוא עתיד להיפרד בקרוב. ה”עקב” הוא גם מלשון מעקב; העם נמצא במעקב מאז יצא ממצרים. ה”עקב” הוא נרטיב בשני ממדים. לפי הפסוק הפותח את הפרשה ה”עקב” הוא הקוטב החיובי, מביא הברכה, של הפרשה. ואילו בהמשך “וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן” (דברים ח’ יט’). זהו הקוטב השלילי של ה”עקב”.
הפרשה מרחיבה בנושא כיבוש הארץ, לעתיד לבוא, ובנושא המצוות.
כמו על נדנדה בגן הילדים; יש חסרונות ויש מעלות להיותנו פעם למטה ופעם למעלה.
משה, המבין לרחשי לבו של עם יוצא מדבר – חושש מהרגע בו ייכנס סוף-סוף לארץ ישראל, מהרגע בו יפגוש בכל השפע, ייהנה מכל הטוב, מכל הברכה ומכל המעלות. הלם העושר עלול להיות כה קשה, עד שישכיח מלב העם בזכות מה ומי הגיע כל הטוב הזה ומה עליו לעשות וכיצד לנהוג, כדי שהברכה תמשיך לשרות עליו. משה מכיר בכך שאדם המתעשר, יצרו האנוכי גובר עליו והוא עלול להגיע לידי חטא. הכשל עלול להיות שלא יזכרו את ההליכה במדבר, את חיי הצנע, את הימים בהם מזונם היה מן ושלו מדי יום ביומו. שישכחו את הנסים והחסדים שעשה איתם האל. לכן, בעקביות רבה, נבונה ומפוכחת, מסביר משה לעם, שוב ושוב, גם בהיותכם למעלה על הנדנדה, זכרו שהייתם גם למטה. הזיכרון יעשה אתכם צנועים, נדיבים, ישרים, מי ששמחים בחלקם ומי שנותנים מעצמם לזולת. תאוות בצע, כפי שחלקים בעם גילו באיסוף המן המיותר והעונש על כך, עלולה להפוך לנחלת הכלל בימים בהם העם יישב איש תחת גפנו ותחת תאנתו בארץ המובטחת. תאוות הבצע עלולה להוביל למעשים חסרי בינה ופשר, לחטאים ולצרות.
לא קל להיות עני, אך גם לא פשוט להיות עשיר. נכון, העושר נותן מענה להרבה צרכים, אך הכסף, כדברי פתגם עממי, הוא גם אדון קשה ההופך אותך לעבד נרצע.
ובימינו – בימי המשבר של רפורמה חוקתית ותחזית למצב כלכלי שעלול להחמיר ולהסתבך, מוצאים עצמם רבים, בעלי הממון והמשקיעים, צופים פני עתיד בדאגה ומבקשים עצה כיצד עליהם לנהוג.
למשה היו מניות יסוד בעיצוב עם ישראל. הוא חזה שזניחת ערכי יסוד של הומניזם, מוסר ונורמות אתיות, תחזיר את העם להיות אותו אספסוף שיצא ממצרים, על כל המשתמע מכך.
