25 אלף צופים בטדי? שאפו לאוהדי בית”ר, אבל פאוק סלוניקי לא תתרגש מזה

לבית”ר אין מסורת באירופה, ואם כבר יש – אז של נפילות. פאוק סלוניקי, מנגד, זו קבוצה שעוברת גם את מכבי חיפה. ועדיין, יוסי אבוקסיס הוא מומחה למשחקי נוק-אאוט
צילום: פייסבוק בית"ר ירושלים, דף רשמי

הפושים החמים של “ירושלים online” >> לחצו להורדת האפליקציה

עשיתי הכול בשביל לא לכתוב השבוע על בית״ר. ״עזוב אותך״, אמרתי לעורך, ״אין עכשיו כדורגל, תן לכתוב על פוליטיקה״. ״יש משחק נגד פאוק״, הוא החזיר. דוגרי אני בדילמה כי עברה רק מחצית. בסלוניקי אבוקסיס החנה את האוטובוס ברחבה והרים אמ-ברקס, אבל במשחק בטדי אם ירצה לעבור, יצטרך לשחק, ופאוק זה קבוצה שעוברת את מכבי חיפה בלי בעיה. אז מה עושים? משתדלים לא לצאת טיפשים.

כשבקיץ האחרון בית הדין הפאתטי של ההתאחדות הטיל על בית״ר הרחקה מאירופה דקה לפני שהתברר שאין לו סמכות לכך, הייתי ממש בעד. אחרי הכל בית״ר ידועה כקבוצה שמתבזה סדרתית באירופה וככל שעוברות השנים הדוגמאות רק נערמות. לא לקחתי בחשבון שהשנה יש מאמן שהספציאליטה שלו זה משחקי גביע ושיטת הנוק-אאוט. האם הוא יצליח להפוך את ה-ד.נ.א של בית״ר? תיכף נדע.

אברמוב לא פראייר. אם בית״ר תצליח להדהים ולהגיע עד שלב הבתים, יזרמו אליה עשרות מיליונים. כרגע זה נראה דמיוני, אבל אחרי שהצהובים יצאו בשלום מהמשחק בשבוע שעבר באצטדיון הטומבה (קבר ביוונית), אפשר אולי לפנטז, למרות שהיידוק ספליט מחכה בשלב הבא וזה כבר סרט אחר לגמרי.

אבוקסיס כשחקן כבר שיחק בטומבה נגד אותה פאוק והפסיד. זה קרה בשנה של גד זאבי. אבל את זה פחות זוכרים. מה שצרוב היטב בזיכרון זה תבוסות מחפירות כמו ה-6-0 שקיבלנו מבנפיקה בליסבון, ה-1-5 שחטפנו בטדי נגד בודה גלימט וכן הלאה. בית״ר היא המועדון הגדול היחיד שמעולם לא הגיע לשלב הבתים בשום מפעל באירופה, ובכלל היה נדמה שאנחנו יותר שייכים לאסיה.

דדש ואברם לוי שיחיו התמקדו באליפויות, אבל באירופה לא לקחו את העסק יותר מדי ברצינות. פעם נסעתי עם בית״ר למלטה שזה פה קרוב, היא נמצאת בין איטליה ללוב. בשביל לחסוך כסף, בית״ר שכרה מטוס פייפר קטן, ובמקום לצלוח את הדרך בשעתיים וחצי היינו באוויר יותר מ-12 שעות, לא כולל חניית ביניים בכרתים. אוחנה שישב כמה ספסלים ליידי התעצבן כהוגן, אבל דדש לא היה על הטיסה. הוא לקח טיסה רגילה של אל על והגיע כמו איזה אפנדי.
את בית״ר של אז מה שעניין הכי הרבה זה הבילוי בקזינו. סקופ קטן: גם לילה אחרי התבוסה לבנפיקה, בקונקשן בפרנקפורט, עלו על חליפות ונעלמו. לא ראיתי לאן, אבל אני יודע שיש קוד לבוש בכניסה לבלק ג׳ק.

אחרי כמה שנים הגיע הכסף הגדול של גיידמק אבל הקרחאנה נמשכה. בטלוויזיה תפסו את שחקני בית״ר במחנה אימונים צוהלים כששמעו על ההגרלה שזימנה להם את ויסלה קרקוב. הסרטון הגיע לפולנים שבאו דלוקים ופירקו אותם למולקולות.

אחרי זה היו שנים ארוכות של יובש, ובית״ר שבה לאירופה בשנים של טביב, והאוהדים המאוד מאופקים שלה חגגו את זה במופע אבוקות ביציע של שרלרואה. הכדורגל זה הרי עניין שולי, מה שחשוב זה להיות אור לגויים ובשביל זה צריך להרים מופע פירוטכניקה שטרם נראה, פשוט כי חוקי אופ״א אוסרים על כך. לך תבין, כנראה שלא תצליח.

וכך הגענו לימים האלה. אבוקסיס כבר הוביל את באר שבע בשנים הבינוניות שלה לשלב הבתים של הליגה האירופית וקצר שם הצלחות מול קבוצות עדיפות כמו סלביה פראג וכו׳. בדמיונו הוא בטח רואה את בית״ר, חרף בינוניותה, מקפצת ומדלגת מעל קבוצות עדיפות בהרבה כמו פאוק והיידוק.

אבל מספיק לחלום. טדי מלא בכ-25 אלף לא עושה יותר מדי רושם על האורחים. הייתם פעם בדרבי של סלוניקי? אני הייתי פעם במשחק של מכבי תל אביב כדורסל נגד אריס בסלוניקי ואני אומר לכם שהאוהדים היוונים לא מפסיקים לשיר ושזו חוויה אדירה לראות אותם, אז תרגיעו.

מקווה מאוד שבית״ר תעבור, זה יכול להיות הישג מדהים, אבל אם הייתי צריך להמר, הייתי משתמש בטיפ שנתן לי פעם פיני גרשון – עוד לא ראיתי מהמר שהתעשר, אבל בעלי קזינו רק מתרחבים ופותחים עוד מקומות.

בכל מקרה שאפו לאוהדי בית״ר שקנו כרטיסים ובאים לעודד. אינשאללה שגם בשבוע הבא נהיה באירופה, אבל גם אם נעוף, תמיד נזכור שהעיקר זה הליגה ובשבוע שעבר בסלוניקי אבוקסיס הוכיח שלליגה הוא מוכן. אז יאללה בית״ר.

שיתוף
שיתוף

ירושלים-online הוא אתר דעות וידיעות המסקר את החיים בירושלים בעין כנה וישרה.
מול עולם של תקשורת מוטה, לעתים בעלת אינטרסים פוליטיים ומסחריים, שבו צפה וחוזרת עיתונות שטחית בסיקור החיים בעיר,
מביא ירושלים-online את המציאות כפי שהיא, לעתים בצד הימני של המפה, לעתים בשמאלי, לעתים מזווית חילונית, ולעתים דתית,
הכל דרך נבחרת של כותבים וכותבות ללא פחד וללא כל כוונה לחשבן לאינטרסים כאלו ואחרים.
האינטרס היחיד – שיקוף האמת והמציאות בנושאים של דת ומדינה, ביטחון אישי וצבא, יחסי חילונים-חרדים, יוקר המחייה,
שיקוף המציאות והאמת של ירושלים