אוגוסט מתחיל והקיץ עדיין לא מראה סימנים של עייפות או כוונה לעזוב. אלה אנחנו, המותשים מהחום, שמנסים למצוא מפניו מפלט. האם רק המזגן הוא הפתרון?
אז הפעם אני מבקש להציע מקלט מהשמש הקופחת, ולו לשעה קלה, ולא בדרך של הסתגרות בבית או במשרד. הפעם נרד מתחת לאדמה.
כשראיתי ש’יד בן צבי’ מארגן סיור לקישלה באחד מימי שישי האחרונים בהדרכת ד”ר עמית ראם, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, נרשמתי. ולא הצטערתי. אביא כאן כמה רשמים מאותו סיור מרתק, שניתן לקיימו גם עצמאית – בתשלום ובתיאום מול מוזיאון מגדל דוד (שעובר מתיחת פנים ונקדיש לו סיור נפרד), כי האתר כלול במתחם שלו.
נפגשנו בשער יפו, נקודת התחלה מעולה להרבה טיולים בעיר העתיקה. משם הלכנו ברגל כ-200 מ’ אל הכניסה המזרחית של ‘מגדל דוד’.
פנימה. לוקחים שמאלה, הולכים לאורך החפיר, אותה תעלת הגנה שהותקנה סביב המצודה הימי-ביניימית על מנת למנוע מתוקפים אפשריים לפגוע ביסודות החומות ולפרוץ אותן.
הטורקים ששלטו בארץ מאות שנים סתמו את החפיר וחלקו הפך לגינת ירק. בחפירות ארכיאולוגיות שבוצעו פה בשנות ה-80 התגלו אלפי מקטרות חרס של חיילי השלטון העות’מאני שוודאי עמדו ופטרלו על החומות. החוקרים מצאו שרידי טבק וקצת חשיש. והנה לפנינו גרם מדרגות קדום וקירות אבן מאסיביים המתוארכים לתקופתו של המלך הורדוס!
עולים במדרגות לולייניות ומגיעים לקטע מ’סובב חומות ירושלים’. עכשיו אנחנו עומדים למעשה על גג הקישלה, מבנה שהוקם ב-1838. זוהי פסגת הגבעה הדרום מערבית של ירושלים בגובה של 778 מ’ מעל פני הים.
רגע לפני שנחזור קצת אחורה וניכנס למתחם החפירות התת קרקעי, נתעכב לרגע על המונח “קישלה”. מדובר במילה טורקית שפירושה מקלט חורף וגם מחנה צבא, אך השתרש אצלנו כמילה נרדפת לבית כלא או בית מעצר. ואמנם כיום ניצב בקרבת מקום מטה משטרת מרחב דוד.
נחזור לענייננו. הדלתות הכבדות נפתחות. מהאור הבוהק שבחוץ אנחנו עוברים לעולם אחר, נסתר ועמוק. ברוכים הבאים לאתר חפירות הקישלה. ראם שבעצמו חפר במקום לפני יותר מ-20 שנה, מעיד על החוויה מכלי ראשון ומספר כיצד כשרק הגיעו לכאן, כל ה”בור” שאנחנו רואים לרגלינו כלל לא היה, כי הכל היה מכוסה עפר כמעט עד לתקרת המבנה. החופרים פינו כמויות אדירות של מילוי וכך הלכו ונחשפו הממצאים המרתקים.
בחלק העליון ליד החלונות נראה שרבוט של מפת ארץ ישראל ועבר הירדן, סמל האצ”ל, שאותו חקקו פה האסירים שנעצרו בידי הבריטים בימים שטרם קום המדינה. כתובות הגרפיטי נחשפו במהלך החפירות. ביניהן נתגלה השם “שמואל מצא”. מדובר בלוחם אצ”ל, אחיו של השר המנוח יהושע מצא.
מתחת לבית המאסר הבריטי שהתמקם לו בתוך המתחם הטורקי הלך ונחשף רצף שכבות יוצא דופן, אולי הרחב ביותר מבחינה כרונולוגית, שאותר במקום אחד בירושלים.
אי שם, עמוק בקרקעית, מתגלה קטע של תעלת מים ששימשה את ארמונו המפואר של הורדוס. הממצאים מקבלים אישוש מכתבי יוסף בן מתתיהו שלפיהם במהלך מלחמת החורבן (המרד הגדול), הכהן הגדול חנן, שנמנה עם הכוחות המתונים ניסה להתחבא בתעלות אך הקנאים היהודים עלו על עקבותיו ורצחוהו. לוחמי המחתרות ניסו לחדור דרך אותה תעלה כמעט אלפיים שנה מאוחר יותר ולשחרר את חבריהם האסורים, אך נכשלו.
נרד במדרגות בזהירות. כל מדרגה לוקחת אותנו לזמן קדום יותר ולעיתים הזמנים משמשים בערבוביה והשכבות אינן כה מסודרות והעניינים מסתבכים. בתוך מילוי מהתקופה הצלבנית (המאה ה-12) התגלו שרידי בריכות לצביעת בדים. והנה יסודות קירות התמך של הארמון ההרודיאני שיושבים מעל ‘החומה הרחבה’ שמיוחסת למלך חזקיהו, מאות 7-8 לפנה”ס! ואילו פה ניצב שריד מקיר גדול המשויך לחשמונאים ומעברו השני התגלו עשרות אבני בליסטרה עגולות שהטיחו כוחותיו של אנטיוכוס סידטס ב-132 לפנה”ס במטרה לפרק את הביצורים.
לפי שעה שטח ‘חפירות הקישלה’ נותר, בגדול, אותנטי, כמעט כמו ביום שהסתיימו החפירות. ישנן הצעות לשנות את פניו ולהפוך אותו אולי לסוג של מרכז מבקרים עם דיגיטציה מתקדמת, אבל ראם למשל היה מעדיף לשמר אותו במצבו הנוכחי.
אז מה היה לנו הפעם? כמעט 3,000 שנות היסטוריה בתוך אתר אחד, לא מאוד גדול. וזה היה רק על קצה המזלג, שיישאר גם טעם של עוד.
עד לפעם הבאה, שמרו על עצמכם ושתו הרבה מים.
מיני ירושלים, דגם של העיר בימי בית שני. טיול בקטנה
*****
דור גפני
הכותב הוא דור גפני, מורה דרך
050-7774010
