חודש יולי התאפיין בתנודתיות רבה והסתכם בעליות שערים במרבית מדדי המניות המובילים בישראל.
בסיכום החודש מדדי ת”א-35 ות”א-90 עלו בכ-7% וב-4%, בהתאמה. בראש המדדים ניצב ת”א נפט וגז שעלה בכ-14%, במקביל לעליית מחיר נפט ברנט בשיעור דומה. מדד זה ממשיך להוביל בעלייה של כ-31% מתחילת השנה.
מדד ת”א-מניב חו”ל עלה ביולי בכ-9.5%. מדדי ת”א-טכנולוגיה ות”א טק-עילית עלו בחודש החולף בכ-4% כל אחד, בדומה לעליית מדד הנאסד”ק.
יוצאי דופן: מדד ת”א-ביומד ות”א-ביטוח שירדו בחודש זה בכ-2% ובכ-1%, בהתאמה.
מדד ת”א-35 עלה בכ-8.8% במשך שלושת השבועות הראשונים של החודש, לאחר ירידה של 2.7% במחצית הראשונה של השנה.
השפעה חיובית על המסחר הייתה גם לירידה בשיעור האינפלציה השנתית במשק לכ-4.2% ביוני 2023, כתוצאה מהעלאות הריבית ובדומה למגמה הכלל עולמית. בעקבות זאת, בנק ישראל הותיר ב-10 ביולי 2023 את הריבית במשק ללא שינוי, ברמה של 4.75%, לראשונה מאז תחילת גל העלאת הריבית באפריל 2022. זאת בשונה מהבנקים המרכזיים בארה”ב ובאירופה, שלקראת סוף יולי העלו שוב את הריבית ברבע אחוז ל-5.5% ול-4.25% בהתאמה.
כמובן שלא ניתן לנתק את ביצועי הבורסה בישראל מהנעשה בכנסת וברחובות בכל הנוגע לרפורמה/המהפכה המשפטית. ביום שני ה-24 ביולי התחדשו ירידות השערים בתל אביב בעקבות צמצום “עילת הסבירות”. שינוי החוק ע”י הכנסת, במסגרת התקדמות הרפורמה המשפטית באופן חד צדדי, הגביר את המחאה הציבורית ברחבי הארץ וגופים כלכליים בינלאומיים כדוגמת חברות דירוג האשראי ובנקי השקעות הזהירו מפני השלכות שליליות על כלכלת ישראל.
מדד ת”א-35 הגיב בירידה של כ-5% תוך יומיים, אך בימים האחרונים של החודש, כשקולות בליכוד קראו להידברות ולחקיקה בהסכמה, התחדשו עליות השערים ומדד ת”א-35 חזר לעלות בכ-4%.
מתחילת השנה מדדי ת”א-35 ות”א-90 עלו בכ-4% ובכ-3% בהתאמה – תשואת חסר משמעותית לעומת מדדי בורסות מובילות בעולם, כדוגמת אסאנפי 500 בארה”ב שעלה בכ-19%.
בנק ישראל פרסם תחזית מקרו כלכלית מעודכנת, לפיה התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 3% בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024. יצוין כי אומדן זה מתבסס על תרחיש בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית מכאן ואילך.
האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים צפויה לרדת ל-3.0% ובשנת 2024 תרד לכ-2.4%. הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 4.75% או על 5.0% ברבעון השני של שנת 2024.
מנגד, מנתוני האוצר עולה כי בסיכום 12 החודשים המסתיימים ביוני 2023 נרשם גירעון ממשלתי בסך כ-15.4 מיליארד שקל המהווה כ-0.9% מהתוצר, זאת לעומת עודף תקציבי בשיעור של כ-0.6% מהתוצר בכל שנת 2022.
גם רשות החדשנות הממשלתית פרסמה דוח, לפיו ההשקעות בהייטק בישראל צנחו בכ-70% במחצית הראשונה של 2023 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זאת לעומת עלייה בהשקעות בהייטק בארה”ב ובאירופה המעידה על תחילת יציאת הענף ממיתון.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מחירי הדירות בחודשים אפריל-מאי 2023 ירדו ב-0.3% לעומת החודשיים הקודמים, וקצב ההתייקרות השנתי ירד ל-7.6% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת. זאת לאחר שעלו בשיעור שנתי של כ-9.6% בחודשיים הקודמים.
****
במודי’ס הזכירו לנתניהו שעליהם קצת יותר קשה לעבוד מאשר על עם ישראל
****
