מאגר לוויתן הוא מאגר גז טבעי שאותר בשנת 2010 במרחק של כ-130 ק”מ מערבית לחיפה, בתחום המים הכלכליים של ישראל. השדה הוא אחד משדות הגז הטבעי הגדולים במימי הים התיכון.
הבעלות על המאגר מתחלקת בין שלושה שותפים: “שברון”, ניו-מד אנרג’י ורציו. שטחו של המאגר הוא כ-330 קמ”ר וקידוחו הוא בעומק של כ-1,700 מטר מתחת לפני הים.
הזרמת הגז הטבעי מהמאגר, דרך אסדת הטיפול, החלה ב-31.12.19. במהלך פיתוח המאגר נקדחו ארבע בארות הפקה, הונחה צנרת הולכה על קרקעית הים והוקמו מתקני טיפול ייעודיים, בהתאם להנחיות תכנית המתאר הארצית.
בשבוע שעבר שר האנרגיה והתשתיות, ישראל כ”ץ, ביקר לראשונה באסדת לוויתן. זאת ברקע למחלוקת בנוגע לאישור הגדלת יצוא הגז למרות ההתרעות על כך שמאגרי הגז עלולים להתרוקן בתוך 15 שנה.
בביקורו בלוויתן הדגיש כ”ץ כי לצד ההחלטה בנושא הגדלת ייצוא הגז הטבעי, הבטחת אספקת הגז הטבעי לאזרחי ישראל נמצאת בעדיפות עליונה: “תפקידי להבטיח כי אספקת הגז הטבעי, קודם כל לאזרחי ישראל, תישאר איתנה לעשורים הקרובים. לצד זאת, המשך ההכנסות של עשרות מיליארדים לקופת המדינה לטובת אזרחי המדינה, לצד התועלת המדינית, בוודאי מצריכים לקבל החלטה להגדיל את ייצוא הגז לפי הכמות הנדרשת”.
עוד הוסיף השר כי “בתוך שנים בודדות מדינת ישראל הפכה מיבואנית גז טבעי ליצואנית גז טבעי. הקלף המדיני הכי חזק שיש היום למדינת ישראל זה הגז הטבעי. אנחנו ארץ זבת חלב ודבש – וגז. כולם באזור ובעולם רוצים בקשר עם ישראל בגלל הגז הטבעי. היכולת שלנו לייצא גז טבעי באופן מבוקר מהווה נשק מדיני אדיר שמחזק את מעמדה של מדינת ישראל באזור ובעולם”
.
אחד המתנגדים לדעה זו של השר כ”ץ הוא יוגב גרדוס, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, ששלח מכתב בנושא למנכ”ל משרד האנרגיה קובי בליטשטיין.
במכתב מתנגד גרדוס להחלטת המשרד לאפשר הגדלה של ייצוא הגז ל-60% מכלל הגז שנמצא עד כה, במקום 50% כיום: “התחייבות לקצב ייצוא מואץ מדי של גז טבעי עלולה לסכן את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. מדיניות לא מחושבת עלולה לגרום להתייקרות הגז הטבעי למשק המקומי, אשר תקבל ביטוי בעיקר בעלויות ייצור החשמל ועל ידי כך לפגיעה במשק ולעלייה ביוקר המחיה בישראל”.
בהחלט ניתן להבין את החשש של גרדוס, בעיקר לאור השינויים במשק החשמל בארץ ובעולם, עם שימוש הולך וגדל של גז לצורך הפקת חשמל נקי יותר. ורק תחשבו על העלייה המתמדת בשימוש בכלי רכב חשמליים – מגמה שצפויה להתעצם יותר ויותר בשנים הקרובות.
בינתיים, ועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח”כ דוד ביטן, אישרה בתחילת השבוע את תקנות גפ”מ (גז פחמימני מעובה), הנוגעות לאמות מידה לשירות צרכני גז. משמעות התקנות החדשות הינה שירות משופר, אמין ושקוף יותר לכל בית אב בישראל שבו נעשה שימוש בגז לבישול או לחימום.
עד עתה, משרד האנרגיה והתשתיות מפקח על ספקי הגז בעיקר בהיבט של בטיחות, רישוי, קידום התחרות ופיקוח על חלק מהמחירים בתחום. מטרת התקנות החדשות שאישרה הוועדה, היא לקבוע אמות מידה לשירות צרכני הגז.
התקנות החדשות כוללות חובת הספקה סדירה של גז והוראות שונות בנוגע למידע שצריך להיכלל בחשבון הגז. בין היתר נקבע כי על ספק הגז להודיע לצרכן מראש על שינוי במחיר הגז, כך שצרכנים יקבלו מידע על עליית מחירים ויוכלו לבחון את תנאי ההתקשרות עם ספקי גז אחרים.
כמו כן, נקבעו תנאים ברורים לניתוק צרכן מאספקת הגז בשל אי תשלום החשבון. כך למשל, הספקים יוכלו לנתק צרכן רק אם יש לו חוב של 300 שקלים לפחות, או שלושה חשבונות רצופים שלא שולמו. במקרה כזה יהיו הספקים חייבים לעמוד בתנאים מסוימים עוד לפני הניתוק, בהם החובה לשלוח לפחות התראה אחת בכתב, כאשר שבוע לפני הניתוק יצטרכו הספקיות למסור הודעה בביתו של הצרכן בכתב, או בשיחת טלפון.
התקנות קובעות גם רשימה של שירותים שספק הגז יהיה רשאי לגבות עליהם תשלום נפרד, במטרה למנוע חיובים לא צפויים במהלך תקופת ההתקשרות.
