בפיגוע נרצחו 16 איש ואישה. נרצחת נוספת נוספה למאזן הנורא בחודש יוני השנה, לאחר ששהתה בתרדמת במשך כל השנים.אהרון וויינשטיין, בן 28, כיום חובש ומדריך במד"א, חזה בפיגוע הזה בילדותו, שעה שהיה בנסיעה במונית, ממש מטרים ספורים מסבארו.
"הדופק והפחד עולים בכל פעם כשאני מבין שאנחנו באזור שעלול להתרחש בו משהו דומה… ואף נוצר קושי להתקרב למקומות האלו. פחד שליווה אותי שנים. אך הזמן עושה את שלו והתרגלתי".
"עברו ימים", ממשיך ומספר ווינשטיין, כיום אב לילדים, "חלפו שנים ולי נולדו ילדים, אחד מהם כבר בן שש. הגיל בו הייתי כשחזיתי במראה הנורא הזה… ובני נולד למציאות של טילים וכיפת ברזל…
"אני נזכר בילד הקטן בן 6 לפני יותר מ-20 שנה ומבקש מבני להמתין, רק עוד קצת, עד שתחלוף התקופה הזאת, ואז התקופה הזאת, ואז אחרת, ואני נזכר בילד הקטן לפני 20 שנה שראה את הגרוע מכל מול עיניו… שאמר לעצמו אז, 'אגדל ואצטרף לאלו שלומדים ויודעים ובעיקר רוצים לשעוט קדימה להעניק סיוע בתוך כל תימרות העשן והקושי'."ומאז ועד היום בתוך נפילות טילים, בתוך מלחמות, אזעקות, תאונות, אירועים לאומיים קשים – לא מרים ידיים! רק בתקווה גדולה נצליח. כך אני מאמין וכאן הוא מקומי, במגן דוד אדום".
