ככל שקרב המועד לבחירות המוניציפליות, בסוף אוקטובר 2023, ובהן גם הבחירות לעיריית ירושלים, השאלה האם להשתתף בהן, בין בתור נבחרים ובין בתור בוחרים, צפה ועולה יותר ויותר בשיח הפלסטיני.
העמדה הגלויה עליה מצהירים מרבית האישים והפרשנים הדנים בסוגיה היא שאין להשתתף בבחירות.
הטעמים העיקריים לכך הם: ראשית, עצם ההשתתפות בבחירות משמעה הכרה בריבונות של ישראל על ירושלים, לרבות מזרח העיר והאגן הקדוש.
שנית, בתפיסתם, עיריית ירושלים היא אחת מזרועות המדינה הכובשת, שמיישמת ואוכפת נהלים ופרויקטים גזעניים, שתכליתם היא לדחוק את רגלי הפלסטינים מהעיר, לגרש אותם מאדמתם ובתיהם ולהביא ל”ייהודה” של ירושלים.
בעמדה זו מחזיקים גם אנשי הממסד הדתי האסלאמי בעיר, ואלה הוציאו בחודשים האחרונים מספר פסקי הלכה (פתווה) האוסרים על השתתפות בבחירות.
לעומתם, יש מעטים המביעים בהיחבא עמדה הפוכה. לשיטתם, רק על ידי השתתפות בבחירות ניתן להשפיע על מדיניות העירייה בנושאים החשובים לתושבים הפלסטינים בתחום האזרחי, כמו מתן שירותים בשכונות של מזרח העיר ובעיקר שני הנושאים המעיקים ביותר על הפלסטינים בעיר – תחום החינוך ותחום הריסת המבנים שנבנו ללא היתר.
העצורים המנהליים הביטחוניים מחריפים את צעדי המחאה שלהם – החלו בשביתת רעב
המתנגדים משיבים על כך כי המדיניות בנושאים אלה נקבעת ע”י השלטון המרכזי, ואילו העירייה אינה אלא זרוע אכיפה בלבד. לפיכך, ההשתתפות בבחירות, אין בכוחה להשפיע על המהלכים.
יהיה מעניין לעקוב אחר התפתחות השיח בשבועות ובימים הבאים.