חייהם של חמישה ישראלים ניטלו מהם בעשרת הימים האחרונים, המכנה המשותף לכולם הוא זילות החיים, חד וחלק.
שניים מהחמישה היו לוחמי אש, שנספו בסופ”ש שעבר, כשנזעקו לחלץ שב”ח פלסטיני שנפל לבור בדיר אל-אסד, נחנקו מחוסר חמצן בבור ואיבדו את חייהם.
כמעט במקביל, חייל צה”ל התייבש ומת במהלך אימון מפרך, אב ובנו נרצחו בשבת בחווארה המדממת, שעה שבאו לשטוף את רכבם במכון לשטיפת מכוניות ונורו מטווח אפס בידי מחבל בן עוולה.
חמש משפחות שחייהן נהרסו ולא ישובו להיות כשהיו עד לפני מספר ימים, ואני שואל על מה?
איך זה קורה לנו שוב ושוב ושוב, שלא נזהרים ומשתחלים בזה אחר זה לבור עמוק שרמת החמצן בו אפסית, ומדוע חייל צה”ל, הלל נחמיה אופן ז”ל וחבריו ליחידה, היו צריכים לזחול על הקרקע לאורך כ-300 מטר במהלך אימון, במזג אוויר שרבי במיוחד, ולמה אב ובנו, שכ”כ אהבו זה את זה, ואת החיים, שהיתה להם משפחה אוהבת, נכד וילד קטן בן ארבע שמחכה בבית, יוצאים לחווארה, למקום הכי מסוכן במדינה, כדי לחסוך 30 שקל בשטיפה רכבם?
כמה תמרורים ונורות אזהרה עוד צריכות להידלק, על מנת שבעוד שבוע, שבועיים, לא תחזורנה על עצמן הטעויות האומללות הללו? מדוע החיים שלנו כאן נהיו שווים לשקל ותשעים בלי להגדיל קצת את הראש?
ומה למדנו מכל ועדות החקירה שהוקמו כאן מאז קום המדינה שעסקו בנושאים הרי גורל כמו אגרנט, כהן, שמגר, נאור, גרוניס, וכיום הן אינן מהבהבות לכולנו באור אדום בוהק, ברגע שאנו באים לקבל החלטה הרת גורל?
איך כתב שלמה ארצי בשירו שינויי מזג האוויר? ‘נותרו לי רק שמות, גם ים מוחק שמות כתובים בחול’. והנה, כאילו החרב אינה מתהפכת מעל ראשיהם של הקדקודים בעבר, הים מחק את האסונות של אתמול וכבר התרגשו ובאו עלינו אסונות נוספים.
למה זה קורה לנו? ומדוע מי שכונה פעם ‘עם הספר’ הפך לשכונה, אשכרה שכונה. האם זה הסטרס המפורסם שרק הולך ומתגבר בחיים המאוד מורכבים שלנו כאן? איך עוצרים את מהירות ההחלטות של לוחמי האש, של מפקדי צה”ל באימונים, שלנו כולנו בבואנו לחסוך כמה לירות בלי לחשוב איך זה עלול להיגמר?
הגיע הזמן שוועדות החקירה הבאות שתקומנה, תהיינה נשכניות יותר, מרתיעות יותר ובעיקר, שיהיה להן חלק במניעת האסון הבא.
יהי זכרם ברוך.
*****
קראו עוד:
הקיץ הישראלי הבוער והשסע החברתי: כמו ששר דיויד ברוזה, “זה הכל או כלום”
נהג ניצל בנס לאחר שנכנס בטעות לכפר פלסטיני: רכבו הועלה באש – צפו בסרטון
נהג נתפס פעם שנייה בכבישי ירושלים למרות פסילת רישיונו: הנה מה שמצאו אצלו ברכב
