"בחרתי להירשם בהפועל ירושלים של קטמון": הנוסטלגיה של ציון אוחנה
"מכל המשפחה רק אלי ואני בורכנו בכישרון לשחק כדורגל. כל הבית שלנו בכללי היה בית"רי. בגיל 12 בחרתי להירשם בהפועל ירושלים של קטמון, זה היה יותר קרוב. אלי בחר ללכת לבית"ר",
כך מספר השבוע ציון אוחנה, שחקן העבר של הפועל ירושלים ובית"ר ירושלים, בראיון ערב פתיחת העונה בליגת-העל לעיתונאי אשר גולדברג באתר "וואלה!".
עוד ממשיך אוחנה ומתאר: "בהרכב היו שחקנים שהערצתי כמו מישל דיין, לדעתי השחקן הגדול ביותר של הפועל ירושלים, אחרי בן רימוז' האגדי. גם ציון מרילי היה שחקן נערץ ודמות לחיקוי".
אוחנה, בן 58, אף משחזר את הופעת הבכורה שלו בהפועל כנער צעיר: "בעונת 1982/83 הייתי בן פחות מ-17. המאמן צבי סינגל, שאהב שחקנים חזקים ואגרסיביים, העלה אותי מהנוער לבוגרים למשחק החוץ נגד מכבי תל אביב בבלומפילד. הוצבתי בעמדת המגן הימני, במשחק עם הקרבה והתלהבות. הפסדנו בבלומפילד 2:1 מגול עצמי בדקה ה-81. באותה עונה ירדנו ליגה יחד עם הפועל רמת גן וכפר סבא".
כיצד נפצע וסיים את הקריירה ואיך זה קשור לאחיו אלי, הגדול ממנו בשנה? אוחנה מעיד כי "את זה אני מספר בפעם הראשונה: מי שפצע אותי היה אלי אחי, פציעה שסיימה לי את הקריירה. בעונת 1991/92 בית"ר ירושלים שיחקה בליגה הארצית. אלי חזר מאירופה. סיימתי חוזה בהפועל ירושלים ועברתי לשחק בבית"ר לצדו של אחי, התגשמות כל החלומות שלי.
"שלושה מחזורים לסיום העונה, כשהמאבק על שני כרטיסי החזרה לליגה העליונה מול הפועל חיפה ושמשון תל אביב בעיצומו, קיימנו משחק אימון ביום רביעי נגד קבוצת הנוער. הנוער היה חלש במשחק הזה, במחצית עברנו יוסי קרמר, כחילה, אני ועוד שחקן להגנת הנוער כדי לייצר תחרות. נמסר כדור לאורך קו ימין, אליו יצאתי כהרגלי לגליץ', כדור שאחריו רץ אלי. ברגע האחרון אני ואלי ראינו אחד את השני, היה ניסיון הדדי לברוח מהתאקל. זה הוביל להתנגשות, אלי נפל עלי על הברך.
"הרגשתי מיד את הבום בברך. הוזמן אמבולנס שפינה אותי לבית החולים. גמרתי את הקריירה שלי בגיל 27 בלבד. יכולתי לשחק לפחות עוד 7 או 8 שנים".
בשבוע שעבר ניצחה הפועל ירושלים בדרבי בגביע הטוטו את בית"ר ירושלים. זהו הדרבי הראשון העונה, מתוך שלושה לפחות, לאחר שבמשך כ-30 שנה כלל לא שוחק הדרבי הירושלמי.
"שלא כמו היום", מספר אוחנה על הדרבי הירושלמי בימים ההם, "המשחקים נערכו בשעות הצהריים, האוהדים החלו להסתובב כבר מהבוקר בסמוך למגרש ימק"א וברחובות המובילים אליו. יצאנו יחד מהבית, אני לאספה של הפועל, אלי לזאת של בית"ר. לא היו לנו הרבה משחקי דרבי אחד מול השני, אבל נהניתי לשחק נגדו. שיחקתי ללא רחמים".
********
קראו גם:
העיתונאי שלמה חסיד בטור פרידה מחברו רונן שוויג ז"ל: "שמור עלינו מלמעלה, אחי הטוב"
המגיש יהונתן כהן נגד הסרטון של משרד הספורט: "מתכווץ כשאני רואה את זה"
עונש כבד לאוהד שהשליך רימון עשן בדרבי הירושלמי: לכמה זמן הורחק ממשחקים?