טז’ באלול התשפ”ג
2.9.2023
כניסת השבת בירושלים: 18:28
יציאת השבת בירושלים: 19:41
פרשת השבוע – פרשת “כי תבוא”
הפרשה נפתחת בפסוקים: “וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ–וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם” (דברים כו, א-ב).
הפסוק הראשון טומן בחובו כל-כך הרבה מאוויים; תקווה, קביעות, שלווה, ציפיות, מנוחת הנפש, הרגעות.
המקומות היחידים בהם בני ישראל ישבו ישיבת קבע עד כה היו בחרן ובמצרים. ומאז יציאת מצרים – 40 שנות נדודים במדבר, נוודות, תלישות, העדר קביעות.
ומיד לאחר התקווה, הדור הנכנס לארץ ישראל, מצווה להביא ביכורים. לכהן ולאלוהים. בדיוק כאשר עומדת להתחיל תקופת השפע בחייהם, מצופה מהם לעצור ולהביא את המיטב. לא לשכוח בזכות מה ומי כל הטוב הזה.
משה ומעליו מרחפת רוח האל, לא מניחים לרגע את הגישה החינוכית. בכל שלב ושלב, בתקופות הקשות כמו גם בתקופות הטובות, במלחמה ובשלום, בנדודים כמו גם בהגיעם למנוחה והנחלה, מקנים לעם ערכי מוסר. העם מצווה לאסוף את המבחר מתוצרת השדה, הפרדס, המטע, הכרם, הרפת והדיר, ולתתם לאחר. כך יתחנך העם להתאפקות, לוויתור, לנתינה, לאמירת תודה.
ולאלה שלא מבינים על מה התודה, אולי משום שהם עדיין מותשים מהדרך, עייפים מ-40 שנות נוודות במדבר, מגיע מיד ההסבר:
“אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט; וַיְהִי-שָׁם, לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב” (שם, ה).
ההסבר חוזר אל העבר, אל ההיסטוריה, אל הנס הגדול – היציאה מבית עבדים במצרים אל ארץ אבותיהם, ארץ כנען,1 ארץ ישראל.
הרבי מלובביץ’ מסביר כי התודה במצוות הביכורים היא על כך שלא נשארנו במצרים, בגלות. יצאנו ממקום פורה וקבוע לדרך בלתי נודעת, מלאת סכנות ומצבים המערערים את שלוות הנפש של האדם. כל הנסים שהתרחשו בדרך חיזקו את חוסנו של העם ואת ביטחונו באלוהיו.
כאן בארץ הם אמורים להתרענן, להתחזק, להתחדש ולהתעורר, מהשגרה שהתישה, בלבלה וכתשה אותם.
הביכורים לימדו את האדם לומר תודה במצבים שונים ומגוונים, בטוב וברע; בכניסה לארץ, בכניסה לבית חדש, בהולדת בן בכור. ברכות תודה בחופה וקידושין, ברכת “שהחיינו” על כל דבר המתחדש בחיינו – ועוד ברכות והודיות כמלוא הטנא.
אך לא רק בשמחות, גם על הצער והעצב לומדים להודות. האדם המאמין מברך “ברוך דיין האמת”. ולא שוכח שישנה השגחה עליונה.
אלוהים מנהל את העולם והאדם לא מחליט על גורלו. האדם עד לנורא שקורה בחייו ומסרב לבכות, להאשים ולקונן.
מצב שמשוררים לא מעטים נתנו לו ביטוי כמו המשוררת האמריקאית אליזבט בישופ שחוותה יתמות, מחלות וטראומות משפחתיות ובכל זאת כתבה את השורה האלמותית: “מישהו בכל זאת אוהב את כולנו”. יש בשורה זו הארה דתית, אהבה אלוהית, עין חומלת ותקווה. היאחזות בנס ובטוב.
ובימינו, מצוות הביכורים היא לסייע ולשמח עולים חדשים, חולים, ניצולי שואה. משפחות נזקקות ויושבי בתי אבות.
בדרך זו אומר עם שלם – תודה לאל על כל מה שנתת.
*****
קראו עוד:
פרשת השבוע – “כי תצא” – פרשנות וזווית
פרשת השבוע: “שופטים” – פרשנות וזווית
פרשת השבוע: “ראה” – פרשנות וזווית
פרשת השבוע: “ראה” – פרשנות וזווית
