הפעם, חברות וחברים, נטייל ברובע היהודי שבעיר העתיקה ונתמקד ב’חומה הרחבה’ שאותה, כך משערים החוקרים, בנה המלך חזקיהו, אי אז לפני יותר מ-2,700 שנה.
ניפגש ברחוב היהודים פינת תפארת ישראל, כאן, בקטע מהקרדו – שריד מאוחר יותר השייך לתקופה הרומית-ביזנטית. בימי בית ראשון, כנראה מתישהו במאה ה-8 לפני הספירה, החלה ירושלים להתרחב מתוך ‘עיר דוד’ לאזור הזה, שבהמשך קיבל את הכינוי ‘העיר העליונה’.
נביט על מרצפות האבן ונבחין בסימון המודרני בצבעי שחור ואדום לרוחב הדרך. אלה משרטטים את תוואי החומות שעברו כאן בימי קדם, אחת מהן, היא זו שבה נעסוק היום.
בואו נציץ דרך הפיר שקבוע ברצפה שהוא, למעשה, חלון בזמן. מזהים בעומק שרידי מבנים? זהו קטע מחומת חזקיהו, שאותה חשפה המשלחת הארכיאולוגית בראשותו של פרופ’ נחמן אביגד לאחר מלחמת ששת הימים. הגילוי היה מרעיש והוכיח שירושלים היתה עיר גדולה שהלכה והתפשטה הנה, אל הגבעה המערבית, כבר בתקופת המקרא.
ואיזו חומה נבנתה כאן! נלך כמה עשרות מטרים מזרחה ונצא מהרחוב המקורה לאוויר הפתוח. בואו נסתכל. פה, לרגלינו שומר קטע באורך 65 מ’ מהחומה המרשימה הזאת. שימו לב לרוחב – 7 מ’ וחצי! הרבה יותר עבה מחומת העיר העתיקה שבנו התורכים במאה ה-16, למשל.
מה היה גובהה של ‘החומה הרחבה’? ובכן, מה שאנו רואים כיום הוא רק הבסיס שלה. משערים שהיא התנשאה לגובה של שמונה מטרים! בואו נזכור שמפלס החיים שלנו גבוה יותר מפני השטח הקדומים. כמו בתל ארכיאולוגי, ככל שהזמן עבר, הקרקע הלכה וגבהה.
ברשותכם, ננסה לעקוב אחר תוואי החומה. נכון שהיא מתעקלת בצורה קשתית? אביגד סבר שחזקיה עקף ואדי קטן שעבר במקום, וכך, החומה העיקרית הייתה מלווה בחומה קטנה יותר בתוך הערוץ וביניהן היה ‘שטח הריגה’. חוקרים רבים מסכימים שהחומה ה”מפלצתית” שלפנינו עמדה בפני האשורים שצרו על ירושלים בשנת 701 לפני הספירה.
נפנה את המבט ימינה ונראה שהחומה “חותכת” בית שניצב פה. הדבר מתיישב עם המתואר בספר ישעיהו: “ואת בתי ירושלים ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה”. זאת אומרת, בתים פונו מיושביהם לטובת בנייתה הדחופה של החומה על רקע התקדמות האשורים. זוהי הצטלבות מעניינת במיוחד של הארכיאולוגיה והטקסט המקראי.
לפי המתואר בתנ”ך, מלכם, סנחריב, שיגר לכאן את רבשקה, שידבר על לבם של חזקיה ונתיניו. באורח פלא, מספר לנו המקרא, זה נגמר בשלום. האם היה זה נס, האם מגפה הפילה חללים בצבא התוקף? האם הושגה הסכמה, למשל שוחד ששילם חזקיה לאשורים כדי שיניחו לירושלים? אולי בכלל היה על סנחריב להתפנות לאיום המצרי שהיה קריטי יותר. בשורה התחתונה ירושלים ניצלה.
עכשיו נמשיך בהליכה קצרה ברחוב פלוגת הכותל. זהירות בבקשה, אמנם נראה שאנו בסוג של מדרחוב, אולי, אבל מידי פעם נכנסים ויוצאים כלי רכב של דיירים ומבקרים.
מתחת לבניין הדירות מס’ 8 נמצא ‘המגדל הישראלי’. זוהי טכניקה שהשתמשו בה במקומות נוספים בעיר העתיקה – ומאפשרת שימור של אתרים ארכיאולוגים וביקור בהם יחד עם חיים מודרניים מעליהם ולצידם.
אם רוצים לרדת למקום, בכל אופן, יש לתאם מראש (ולשלם) מול החברה לפיתוח הרובע היהודי (טל’ 4987*). יש ומגבילים את הביקור בשל עקבות של גז רדון. אנחנו נסתפק הפעם במבט מבחוץ. לפי הממצאים שחשפו פה אביגד ואנשיו מדובר בשרידי מגדל מבוצר ברוחב ארבעה מ’ ובגובה שמונה מ’ שנבנה בערוץ הנחל שמצפון ל’חומה הרחבה’. במקום התגלו סימני שריפה וראשי חיצים עשויים ברזל וברונזה. יתכן שהדבר מעיד על כיבוש ירושלים בשנת 586 לפני הספירה בידי הבבלים.
בצמוד אליו ניתן להבחין במבנה בסגנון שונה עם אבנים מסותתות. החוקרים הסיקו שמדובר בשריד ממגדל נוסף, מאוחר יותר, שהוקם בימי החשמונאים והוא השתלב בחומה שהם בנו בתוואי שהיה מקביל לתוואי חומת חזקיהו. מסובך? אולי. אבל בטוח מעניין. עד לטיול הבא, להתראות.
***
הכותב הוא דור גפני, מורה דרך
050-7774010
*******
קראו גם:
גבעת התנ”ך – קירחת ופורחת. טיול בירושלים
טיול בירושלים: קבר דוד וחדר הסעודה האחרונה
