שלומי בן שלום, הוא השף של מסעדת פלומינו. נולד בירושלים ועובד במטבחים הירושלמים מגיל 15. שלומי בן 29 ואבא לשלו בן ה-6
ירושלמי מלידה?
נולדתי בשכונת נווה יעקב. מאז ועד היום אני ירושלמי. ירושלים היא נוף ילדותי. העיר בה חונכתי וגדלתי, אהובתי.
ספר לנו על פינה נסתרת בירושלים, שלא הרבה מכירים.
מנהרות הכותל, מקום קסום שלא כולם מכירים. ממליץ בחום ללכת לבקר שם, להתחבר לשורשים, לתרבות ולהיסטוריה הנהדרת שלנו כעם.
מה המציאו הירושלמים?
בסוף שנות ה-60 בסטקייה קטנה בשוק מחנה יהודה, ברגע אחד של איחוד שאריות חלקי פנים על מחבת. שם נולד לעולם המעורב הירושלמי. אני פשוט אוהב את המאכל הזה. הכי ירושלמי בעולם!
היכן הארוחה הכי טובה בעיר?
יש בירושלים מסעדות מאד טובות, שמנהלים חברים טובים שלי. אנשים שעשו ועושים דרך יוצאת מן הכלל. בכלל בשנים האחרונות, ירושלים מאוד התקדמה בכל מה שקשור לקולינריה. בתכלס, יסלחו לי כולם. אין על האוכל של אמא שלי.
מה חסר בעיר?
אני גדלתי בין הבסטאות של מחנה יהודה, הייתי רוצה להחזיר את השוק לזמנים של פעם, לאותנטיות האמיתית שלו. לעגלות בד עם גלגלים. למבוגרים שסופרים את המטבעות, עם ארנק עור קרוע. לפשטות. היום כל השוק מפוצץ בברים וג׳אנק פוד. זה לא רע, מעיד על קידמה. אבל יש טעם חמצמץ של געגוע.
ירושלים או רומא?
אני התאהבתי ברומא, בעייני היא אמריקה של אירופה. מה שאני עושה ביום יום שלי, זה לוקח את הבסיס של האוכל האיטלקי ונותן לו טוויסט ירושלמי ישראלי. שורה תחתונה, רומא זה טיול והשראה ירושלים זה הבית. אני בוחר בבית.
למי היית רוצה לבשל?
לנשיא המדינה.
למי בישלת והתרגשת?
בשנת 2018, טסתי לקנדה לבשל לקהילה היהודית בטורונטו. עד היום, אני זוכר את העיניים הבוהקות של האנשים שטעמו מהאוכל. זה ריגש אותי מאוד. היה ניכר עליהם ,שיש בהם געגועים לארץ, זה נגע בי מאוד. בשנת 2019 עשיתי זאת שוב והיה לא פחות מרגש.
איזה אוכל הבן שלך הכי אוהב שאתה מכין לו?
שלו הבן שלי אוהב שאני מכין לו אורז, תפוח אדמה ושניצל. הוא לא אוהב מאכלים מתוחכמים ומורכבים מידי. הכי פשוט בשבילו זה הכי מפנק. כשאני שואל אותו, מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול, הוא אומר לי שהוא רוצה להיות שף כמו אבא.
תן לנו מתכון עם 3 מרכיבים לחיים הטובים:
לאכול ארוחות קטנות, כוס יין פעמיים בשבוע ולדעת לוותר.
רגע, יש לי גם 4 – בואו לאכול אצלי.
****
רוצים לפרגן לירושלמים נוספים?
כתבו לי באינסטגרם: הנה כאן
*******
קראו גם:
– לא עוזבת את העיר: והפעם – מימי נאמן שייך
– סיורי סליחות או מסע של רוח, מוזיקה וחברה?
– ניצחון הבירוקרטיה? “הגרושה” עוצרת את החלום לפתוח מסעדה