איציק קרא, מנהל יחידת ההכנסות באגף הכלכלה בבית החולים הדסה עין כרם, ובעברו מנהל חטיבת הסיעוד בחדר ההתאוששות וטיפול נמרץ בבית החולים, הוא אח ותיק בכל רמ״ח איבריו. בנוסף לעבודתו במרכז הרפואי, הוא מתנדב בארגון איחוד הצלה בתור פרמדיק, חי ונושם טיפול בחולים או פצועים.
היום, שלישי, כבכל יום התכוון איציק לצאת מביתו לכיוון בית החולים, אך התעכב מעט לפני שנסע בגלל פנצ’ר באופניים של בנו. לאחר שסידר את הבעיה התחיל לנסוע עם האופנוע שלו ועצר, בעשרה לשבע בבוקר, בתחנת הדלק של מחלף שורש על מנת למלא דלק להמשך הנסיעה.
עד לשלב זה הכל היה שגרתי למדיי אך דקות ספורות מהרגע שהגיע, קיבל פנייה מאיחוד הצלה במכשיר הכונן שלו, על לידה בתחנת הדלק. “בזכות העיכוב בבית בבוקר, זכיתי להיות במקום הנכון בדיוק בזמן הנכון”, הוא מספר.
“התחלתי לחפש את הרכב בו נמצאת היולדת, ובינתיים בעלה הבין שאם אני מתרוצץ ברחבי התחנה ובודק רכבים כנראה שהגעתי לעזור, אז הוא יצא וקרא לי.
“ניגשתי אל האישה ששכבה במושב האחורי והיא אמרה שהיא בכאבים עזים ומרגישה שהיא ממש יולדת״, הוא מתאר את רגעי הדרמה.
״לקחתי ממנה במהירות את הפרטים שלה ושאלתי שאלות כלליות על ההיריון עצמו. עשיתי אנמנזה קצרה על מנת להבין מה המצב – עם מה אני מתמודד, אילו נתונים או מצב רפואי שאני צריך לדעת עליהם ובאיזה שבוע להריון היא נמצאת. מייד חזרתי לאופנוע כדי להוציא את ערכת הלידה ואת שאר הציוד ולהתחיל את תהליך היילוד”.
קרא מספר שאחרי רגעים אחדים של לחיצות וכאבים – יצאה לאוויר העולם תינוקת נפלאה וקולה נשמע היטב ברחבי התחנה.
אחרי שבחן שהכל בסדר, העביר אותה לידי האמא הטרייה לחיבוק ראשון. בינתיים כבר הגיעה למקום ניידת טיפול נמרץ עם מספר רב של פרמדיקים וחובשים שלקחו את האם והתינוקת להמשך טיפול בבית חולים.
“הבעל היה נרגש והודה לי מאוד על השליחות שביצעתי ואז הם נלקחו לבית החולים”, מספר קרא בחיוך. “זאת בהחלט דרך מקסימה ומרגשת להתחיל את יום העבודה. ברור שלהיות אח ולהיות פרמדיק זו דרך חיים, אתה “כונן” בכל רגע מהיום שלך, לא משנה מתי ואיפה. אתה שם כדי לסייע ברגע האמת.
“לשמחתי, ובוודאי שגם לשמחתם, האירוע היה קצר והלך חלק – אחרי פחות מעשרים דקות כבר המשכתי בדרכי לעבודה בהדסה”.
******
קראו גם:
חוקרים בהדסה: נמצא טיפול יעיל לתופעת הגרד הקשה בחולי סרטן
הלב נפעם במחלקת היולדות בהדסה: טליה והרופא שנרתם להצלתה מסרטן, חיברו קצוות מרגשים
“התפללתי שלא יהיה מאוחר מדי”: כך הוצלו בהדסה שחלותיה של תינוקת בת חצי שעה
