באוגוסט 2005 נענתה יהדות התורה לדיל שהציע רה”מ אריאל שרון בתמורה להסרת התנגדותה לתכנית ההתנתקות, ובדעת הקהל התקבל הרושם שתמורת שוחד לישיבות הכל כשר מבחינת המיינסטרים החרדי.
מי שעמד אז בראש מועצת חכמי התורה היה הרב אלישיב המנוח. אם היה זה הרב שך, ובהנחה שהוא לא היה בעד ההתנתקות, אני משער שהוא לא היה עושה דיל כזה. כי מבחינתו הוא לעולם לא היה נותן לגיטימציה לרעיון שהוא שולל.
כמו שהתנגד לכספים היחודיים לנציגי החרדים מדושני העונג בפרלמנט הישראלי וחשב שזה חילול השם וכמו שוויתר על כוח אלקטורלי שהותנה בחבירה למפלגות שהוא סלד מהן ושלל בתכלית השלילה.
הרב אלישיב היה פרקטי בגישתו מכיוון שחרג מהמסלול הרבני הטיפוסי וכיהן ברבנות הראשית. הוא הרי נחשף למציאות החיים הסבוכה ואימץ גישה עניינית ונמנע מהכרעות של מה שאני מכנה – “פסיקות גדר”, שנועדו להגן על המבצר ולא רק לתת מענה הלכתי גרידא. לא לחינם הוא “זכה” לכינוי שנחשב לגנאי במגזר – “המזרוחניק”, בגלל מתינותו וגישתו העניינית שלא לקחה בחשבון את הגדר המעכבת שביקשו החרדים השמרנים להוסיף לזו הקיימת.
הרב אלישיב סבר שממילא יש רוב לשרון להעביר את ההתנתקות, אז לפחות שעולם התורה יקבל משהו מזה ונקט גישה פרקטית.
בכך הוא הציג נמשל למשל של גדול הדור החרדי, “החפץ חיים”, על האישה שנקרעו לה הסלים בשוק ואנשים חטפו מכל תכולת הסל בעוד היא מבכה את מר גורלה. והנה, אדם אחד ניגש אליה ואמר לה: “גברת תצילי משהו, אחרת לא יישאר לך אפילו תפוח אחד”.
זו תפיסה מכוננת עבור החרדים בכל הנוגע להתנהלות המורכבת מול המדינה ומבחינתם זה לא הכל או כלום. מה שאפשר להציל – מצילים.
אם לשרון לא היה רוב להתנתקות סביר להניח ואפילו קרוב לוודאי שהרב אלישיב לא היה עושה דיל בהתנתקות.
בימים אלה כשההנהגה החרדית ממלאת פיה מים אל מול החקיקה המשפטית יש לפרש נכון את שתיקתה הלאו דווקא רועמת. שלטון הימין המוצק ב-64 מנדטים אינו ערובה לכך שבבחירות הבאות השמאל לא יפתיע בנוק אאוט או בחבירה לממשלת אחדות נוכח המצב החדש והפעם בלי החרדים.
מתרחיש כזה החרדים חוששים ומנקים את עצמם מכל חטא קדמון שעלול להיות בעוכרם. הגישה פרקטית ועניינית וכמנהגם של מיעוטים – החרדים שורדים ומתמרנים גם מול ממשלת ימין שהכל בטוחים שקנתה את יציבותה לשנים הבאות.
מנקים? לא באמת, אבל לפחות ברמה ההצהרתית ובנראות הם שומרים על דממת אלחוט ומראים שהם אינם ששים אלי קרב למרות שבלעדיהם אף סעיף לא היה עובר במסגרת החקיקה.
כמו מיעוט חשדן ופיקח החרדים נערכים לתרחישים אחרים פן יבולע להם מהשמאל שיוריד את השאלטר ויסגור את ברז התקציבים עד שאפילו טיפה אחת לא תטפטף אם הם רק יצטרפו לבר הסלטים של בן גביר.
הם יבקיעו את שער הניצחון במספרת העונה, אבל לא יצהלו, כי גם כאן לא יועילו, “לא שמחת הניצחון ולא שירי הלל”.
*******
קראו גם:
– עידן של פירוק וריחוק: הקרע בין חרדים לחילונים יורגש היטב בבחירות המוניציפליות 2023
– בבית הכרם מתחיל ליפול לכולם האסימון: זה עלול להיות דור הילדים החילוני האחרון בשכונה
