לפספוס הכי גדול של בית״ר בקיץ קוראים אבי ריקן. לא ברור איך שחקן כזה לא נקלט ברדאר ומדוע בית״ר נתנה לו לברוח. אפשר לכתוב עליו כל מחמאה אפשרית וזה יהיה מדויק. שחקן נשמה, מנהיג, שחקן של אוהדים, התלהבות, ירושלמי אסלי משלנו, עממי, בית״רי, נכס בחדר הלבשה, שחקן שכל מאמן היה רוצה, וכמובן אחלה שחקן.
אבוקסיס בעצמו היה כוכב גדול בגיל 35. אז איך הוא לא ראה את הערך המוסף של ריקן? כנראה שאיש אינו מושלם ויש פה פספוס. מי שהרוויחה זו הפועל פתח תקווה, שכנתה של בית״ר לתחתית, ונקווה שזה לא יעלה לבית״ר ביוקר במוצאי שבת כי ריקן בא מפוקס היטב (הגול שנתן בניצחון על באר שבע פשוט תאווה לעיניים).
ריקן זה מה שהיה צריך במשחק ההפסד להפועל תל אביב. הוא לא היה נותן להתפרקות כזאת לקרות, לחרפה שהמיטו השחקנים על האוהדים המסורים. ריקן הוא תו תקן של נשמה ומנהיגות, מפקד נערץ שהשחקנים מביטים בו ולומדים ממנו.
אפשר לשאול את אוהדי מכבי תל אביב למי הם הכי מתגעגעים והם יגידו לכם בקלות, לאבי ריקן. שנים ארוכות של מחויבות טוטאלית למועדון, כי הוא פשוט לא מסוגל אחרת, זה הבנאדם ואי אפשר לשנות אותו.
אבל ריקן לא נולד במכבי, אלא בבית״ר. הוא אחד מהשחקנים הכי מפוארים שהצמיחה בית״ר בשנתונים האחרונים, נושא עליו את הד.נ.א של הקבוצה, ובסגנון שלו הוא מאוד מזכיר את אבוקסיס כשחקן, שהפך לסמל גם בבית״ר וגם בהפועל תל אביב בגלל החיבור שלו לאוהדים.
הוא איש משפחה ולא איזה תל אביבי מתלהב שחי בבתי קפה. מקצוען שמגיר שני ליטר זיעה בכל אימון, שחקן של מאמן והראשון לבצע כל מטלה בהתלהבות, במסירות, מתוך אמונה ותחושת שליחות.
היו לו לפחות שלוש שנים לתת בבית״ר. הניסיון הרב שצבר הוא בעל ערך אדיר. לאחר מכן הוא יכל להשתלב בתפקיד במועדון ולהנחיל את הידע שלו לדורות הבאים.
אבל לא נורא, תענוג לראות אותו מצליח בכל קבוצה שבה הוא נמצא. כל שחקן כדורגל צריך להסתכל עליו ולנסות להעתיק.
ומעבר לכל זה ריקן הוא גם שחקן כדורגל מצוין. כי כשאתה מקצוען שחי נכון, אוכל נכון, מתאמן, נח, מקפיד על כל היסודות של המקצוע, זה יוצא ממך באופן טבעי. וזה מה שגורם לאוהדים לאהוב אותו כל כך, הם רואים בו אחד משלהם כי הוא מזכיר להם את עצמם, איך שלא פשוט להם בחיים, אבל הם עושים כל מאמץ, וזה כל הקסם.
********
קראו גם:
– בית”ר חטפה שלישייה? מי שמקלל ככה בחור נפלא כמו צ’יבוטה, מגיע לו לרדת מובס
