כל אדם בישראל יודע ש”השכנים מסתכלים כעת”. חיזבאללה, למשל, סוריה. איראן. כולם מחכים לראות איך תגיב ישראל למלחמה שהוכרזה עליה אתמול, ראשון, בדרום המדינה. נכון לעכשיו כ-300 נרצחים, ולפי הערכות יותר מ-100 חטופים.
כל אדם בישראל יודע שהתגובה צריכה להיות הולמת בריבוע? כן, כלומר, כמעט כל אדם. ראש הממשלה ושר ביטחון עדיין לא פועלים. האם הם בכלל מבינים את מה שכולם מבינים?
בנימין נתניהו ויואב גלנט אמורים להוציא לפועל את מה שאמור להגן על אזרחי ישראל: הרתעה, אסטרטגיה, טקטיקה, נקמה, גביית מחיר, הצלת החטופים. מה מכל זה הם בכלל מבצעים בזעות האחרונות? כלום.
תירוצים, שהם בגדר הסברים – לא יחסרו. כרגיל. יגידו לכם שאי אפשר לתקוף כעת את עזה מפני שיש שם חטופים ישראל. זה די קשקוש. מפני שישראל בכל אופן תתקשה לנהל מו”מ על החטופים האלו – הדרישה תהיה לפתוח את בתי הכלא בישראל ולתת לכל האסירים הביטחוניים לצאת מהם לחופשי.
כלומר, ישראל בכל מקרה תצטרך לפנות לפתרונות צבאיים בנושא החטופים. אגרסיביים. אחרת, היא תמצא עצמה מושפלת במו”מ חילופי חטופים מול אסירים.
שר הביטחון וראש הממשלה מבינים זאת? הם מסוגלים לקבל החלטות אמיצות? נועזות?
נדמה כי נתניהו וגלנט שנזכרו כעת להיות ממלכתיים משום מה, מגיבים באופן רופס, שעלול עוד לעורר את התיאבון של חיזבאללה בצפון, וגם של האיראנים מרחוק. מכל הדיבורים על המעצמה הצבאית הגדולה נותרו, ובכן, רק דיבורים.
דווקא בעיתוי של קונצנזוס מוחלט, של הסכמה מלאה בציבוריות הישראלית בין ימין לשמאל – שחייבת להיות תגובה חריפה שבחריפות – מי שישובים על ההגה הביטחוני, אינם לוחצים על הדוושה.
******
קראו גם:
דעה | פעם הערכתי אותו, אבל היום הוא מעורר חמלה – נתניהו חייב לפרוש
