יג’ בחשון התשפ”ד
21.10.2023
כניסת השבת בירושלים: 17:19
יציאת השבת בירושלים: 18:31
פרשת השבוע – פרשת “לך-לך”
הקשר העמוק, המשמעותי של עם ישראל לארץ ישראל, לאדמתה ולביטחון תושביה, נקבע בפרשה שבפנינו: “וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַבְרָם לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ:” (בראשית פרק יב פסוק א).
ההגירה מהניכר, מהזמני ומהמתנכר – תחילתה בפסוק זה. אברהם עולה לארץ ישראל עם בני משפחה ורכושם.
זה הציווי – לעזוב את המוכר והבטוח לכאורה, אל ארץ ישראל, המאוכלסת בעמים זרים, מוכת שמש, רעב ומימיה מועטים. ארץ שנבחרה ע”י האל מתוך מפתו האטלסית, הקוסמית והעולמית.
בחירה זו איננה ברורה עד עצם היום הזה, קשה להבנה. אנו מתקשים לרדת לסוף דעתו והחלטתו של בורא עולם – לבחור לעם ישראל מקום שאינו מצטיין בשפעת מימיו, איננו פורה במיוחד. חלקו הגדול על סף המדבר ומצוי בצל הגשם. הצבע הירוק שולט בו רק במקצת מחודשי השנה.
זו בחירה אניגמטית, ואולי ההסבר לה מצוי בסיפור גן העדן – נתתי לכם את גן העדן. היעדר המשמעת והכרת הטוב של אבות הגזע האנושי, הרחיק אתכם משם לצמיתות. זה אינו מקומכם יותר! גן עדן כבר לא יהיה לכם.
אך אברהם אינו מתעסק בלשאול, לבקש הסבר. לא מתמרמר על הטורח והקושי בהגירה ויוצא אל הלא נודע, אל דרך ארוכה ורבת קשיים – יוצא אל ארץ ישראל.
התנהגותו של אבינו הראשון לאורך המסע ותלאותיו, חושפת תכונות אנושיות שהכתירו אותו כאבי האומה – תכונות המשמשות לנו מופת וסמל לאורך הדורות.
הערכים לפיהם התנהל אברהם, לא נרכשו בבית הספר להתנהגות ולא נלמדו בשום אקדמיה.
דמות מובילה, מצטיינת ביצירתיות, תשוקה, הוגנות ויחס אישי.
ביציאתו מחרן, דואג אברהם לאחיין היתום שלו – לוט. כשמתעורר חשש להתנהגות לא מוסרית של רועיו של לוט, הוא נפרד מאחיינו – רק לאחר שהותיר בידיו את זכות הבחירה באיזו דרך ילך. הוא נפרד ממנו, אך לא נוטש אותו. כשפורצת מלחמה בארץ והעיר סדום בה שוהה לוט נכבשת, אברהם יוצא לחלץ את לוט, להציל את משפחתו.
ותרנות, פשרנות, אהבת הזולת, רדיפת שלום, בגרות, הבנת נפשו של האחר ואף ערמומיות – הן שהביאו את אברם להיות אב המון גויים – להיות אברהם.
בכל פסוק ופסוק בפרשה זו, אדם שואל את עצמו – איך הגיע אדם פשוט, לגלות נחישות ואמונה ולהפיץ את בלעדיות האל? מאין שאב את חוכמתו, אצילותו, היכולת לחשוב בגדול, להיות עצמאי ולהאמין להבטחותיו של האלוהים – להיות אבי האומה?
“ב וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. ג וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה” (שם, ב’-ג’). ואולי אמונה זו והביטחון באל, היו מגדלור למעשיו.
פרשת לך-לך מתחילה במילים אלה, אך בעצם אומרת לנו, לעם ישראל – קחו לכם את כל תכונותיו של האב הראשון שלנו, אמצו אותן – הן המודל שלכם.
בימינו, ימי מלחמה וקרבות, מול בני אדם שאיבדו אנושיות, שאיבדו צלם אנוש, שהותירו אחריהם חיילים, אזרחים, זקנים, נשים וטף, הרוגים, נרצחים, פצועים וחטופים. מין מציאות מזוויעה והזויה, הממחישה גיהינום עלי אדמות, נשתדל לזכור ולאמץ מקצת מתכונותיו של אברהם – אבינו, אב המון גויים ונוסיף, כל אחד להמנונו הפרטי, החלטה קצרה – כזה ראה ועשה.
******
קראו גם:
פרשת “נח”
פרשת “בראשית”
זמני כניסת ויציאת השבת והחג בירושלים – סוכות
