כשרואים את רצף האסונות שפקדו את מדינת ישראל תחת שלטונו של בנימין נתניהו, קשה שלא להשתחרר מהתחושה, שרובצת עליו, וכתוצאה מכך גם עלינו הישראלים, קארמה רעה.
רק תקראו, מה קרה במדינת ישראל בין השנים 96 ל-97, תחת שלטון נתניהו. אני לא מחדש לכם.ן דבר, אבל מקבץ האסונות כפי שנראה כאן, אותי ולא רק, עדיין מזעזע.
זה החל במהומות במנהרות הכותל, (שם הקוד הצה”לי שניתן לימי הקרב האלה הוא ‘ברזל לוהט’, מזכיר לכם משהו?). 23 בספטמבר, מוצאי כיפור 1996 עד לערב סוכות, שוב, סוכות. אלה היו שלושה ימים של לחימה בינינו לבין הפלסטינאים, שפרצו עקב החלטתו של נתניהו לפתוח מנהרת מוצא מלאכותית לתיירים, שמגיעים למקום, לבל יצטרכו לשוב על עקבותיהם ויוכלו לצאת החוצה מהמנהרות בצורה מסודרת מבלי ליצור קשיי מעבר.
במהלך ימי הלחימה, הפלסטינים השתמשו בצורה נרחבת בנשק קל ובכך הפתיעו, כן, שוב הפתיעו את צה”ל. 17 חיילים נהרגו במהומות שהתנהלו על פני מספר מוקדים, רבים אחרים נפצעו.
זה היה הסיפתח לקדנציה הראשונה של נתניהו כראש ממשלה. אח”כ, בפברואר 97, הגיע אסון המסוקים, האסון הגדול בתחום התעופה הישראלית, ובו נהרגו 73 לוחמים שהתכנסו בשני מטוסי יסעור שהמריאו בחזרה מהארץ לבסיסם בלבנון.
לנתניהו כמובן אין קשר לאסון המסוקים הזה, אבל הקארמה, היא אינה פוסקת.
באותה שנה, תחילת ספטמבר 1997, חטפנו את אסון השייטת, אסון מבצעי שבו נהרגו 11 מלוחמי שייטת 13 המפוארת שלנו, חייל נוסף מכוח החילוץ נהרג אף הוא, ארבעה לוחמים נפצעו, וגופת לוחם אחד, איתמר איליה ז”ל, נותרה בשטח, וזה מהמכות היותר כואבות שידענו, במיטב בחורינו, עד לאסון האחרון ביישובי העוטף.
עוד לא הספקנו להתאושש מאסון זה וב-25 לספטמבר 97, נחשפנו לניסיון ההתנקשות הכושל בחאלד משעל, שהיה אז ראש הלשכה המדינית של חמאס. הימים אז ימי פיגועים ומחבלים מתאבדים, ונתניהו החליט שיש לחסל את משעל, במטרה לנסות ולפגוע בראש הנחש.
המשימה הוטלה על אנשי היחידה המבצעית של המוסד, שבראשו עמד אז האלוף במיל’ דני יתום. לא נכביר במילים, רק נזכיר את השורה התחתונה. פחית המשקה התוסס שהיתה אמורה להיפתח ולבלבל את משעל ביציאה מרכבו ולהמם אותו, לא נפתחה, הרעל הקטלני שהיה אמור להיות מוזרק לעורפו מיד אח”כ, פגע באוזנו בלבד. התוצאה – משבר גדול ביחסים עם ירדן, סוכני המוסד נתפסו, ישראל נאלצה לבצע עסקה שתשפר את היחסים הדיפלומטים עם ירדן, שחררה את השייח’ המחבל אחמד יאסין, מנהיג חמאס שהיה כלוא בישראל ויחד איתו עוד 70 אסירים נוספים.
סוכני המוסד שנתפסו שוחררו וחזרו לארץ. חאלד משעל, בכיר חמאס, חי עד עצם היום הזה, לרוב בקטאר, ממשיך להתראיין ולזרות מלח על פצעי אזרחי ישראל. כנראה שגם על פצעיו של נתניהו.
בימים האלה, כל עם ישראל מבכה את רציחתם הנפשעת של אזרחיו, עולליו, קשישיו וחייליו. ספק אם נקום מהמקום האפל הזה. ייקח לנו שנים. האזהרות היו מול עיניו של נתניהו, אפילו מצידם של חברי מפלגתו באותו זמן, צבי האוזר ויובל שטייניץ, שניים שאינם נתפסים כביטחוניסטים, והובאו ע”י עמית סגל, פרשן “חדשות 12″ ב”ידיעות אחרונות”.
מה נאמר. שנדע ימים טובים מאלה.
