ברקע מלחמת חרבות ברזל הודיע אמש, שלישי, פיקוד העורף כי “ירושלים נצבעת בירוק”. משמעות העניין ברורה לכולם – ירושלים יכולה לחזור לשגרה כמעט מלאה, ודאי בכל הנוגע למוסדות החינוך בעיר – בתי ספר וגני ילדים.
“מערכת החינוך תפעל כסדרה”, לשון ההודעה, “וכל מוסדות החינוך ייפתחו כרגיל במשכנם הקבוע. ניתן יהיה לקיים בירושלים התקהלויות עד 1,000 איש, מקומות העבודה יפעלו ללא הגבלה, ומוסדות החינוך ייפתחו ללא הגבלות”.
עיריית ירושלים, מבחינתה, משדרת כל העת כי היא עושה מאמיצים גדולים מבחינתה לאפשר מקסימום תחושת ביטחון וחזרה לשגרה עבור ההורים בירושלים וילדיהם התלמידים. “עיריית ירושלים תיגברה באופן משמעותי את הביטחון האישי”, כך נמסר, “תוגברו סיורי ניידות השיטור והאכיפה בסביבת מוסדות החינוך בשעות היום. במוסדות החינוך אף הוצבו מאבטחים נוספים המוכשרים לכך ועומדים בהגדרות המחייבות של משטרת ישראל, וכן הוצבו כ-70 חיילים מפיקוד העורף לתגבור מערך האבטחה של מוסדות החינוך בעיר”.
אלא שמאמצים יפים זה לא תמיד מספיק במאה אחוז.
בחלק מבתי הספר והגנים בירושלים מחליטים צוותי הניהול גם הבוקר, רביעי, שלא לחזור לשגרה מלאה. הדברים נעשים למרות הנחיית פיקוד העורף ועל אף הודעתו המשותפת בצוותא עם עיריית ירושלים כי “ירושלים ירוקה”.
האם העירייה בכלל מודעת לכך שחלק מצוותי הניהול בעיר מוציאים על דעת עצמם הודעות כי אינם חוזרים בשלב זה לשגרה מלאה?
האם עיריית ירושלים מודעת לכך שחלק מצוותי הניהול מעדכנים בשעות אלו הורים ותלמידים כי גם בימים הקרובים תיוותר המתכונת הלימודית על בסיס חלקי?
כך למשל, בחלק מבתי הספר בירושלים החליטו הצוותים המנהלים שלא לחזור לשגרה השבוע ולהישאר במתכונת שעליה הוחלט בתחילתו: לפיכך, ייצמדו לתכנון שבו חלק מהתלמידים בשכבות גיל מסוימות ילמדו גם בימים הבאים מרחוק באופן מקוון. כאמור, החלטות כגון אלו מתקבלות עצמאית ונמסרות עצמאית ע”י צוותי ניהול, ספק אם עיריית ירושלים מכירה אותן.
ולכן, לנוכח ההחלטות העצמאיות בשטח של חלק מצוותי הניהול, ימשיכו גם היום, מחר ומחרתיים חלק מהתלמידים בירושלים שלא לחזור לשגרתם.
גם לגבי הלימודים ביום שישי, שבכלל הוצא מכל מתכונת בשבועיים וחצי האחרונים מאז פרצה מתקפת חמאס בדרום, אין בשורה חד משמעית. ימי שישי אמורים לשוב למסלולם הרגיל, אך לא כך. גם במקרה הזה חלק מצוותי הניהול בבתי הספר מחליטים שלא לקיים לימודים ביום שישי השבוע ולהשאיר את התלמידים בבתיהם.
נוסף על כך, נושא הצהרונים בגני הילדים בירושלים הפך כאוב במיוחד בימים אלו, ומשבש באופן טוטאלי את סדר יומן של משפחות רבות ואת יכולתם של ההורים לשוב למקום עבודתם.
בנושא זה נדמה כי נוצרה מצוקת כוח אדם שכעת איננה מקבלת מענה מספק מצד עיריית ירושלים. אם בנוגע לצוותי הניהול בבתי הספר והחלטותיהם העצמאיות, אפשר לתת לעיריית ירושלים ליהנות מהספק כי לא דווח לה, הרי שאי היציבות בצהרונים הוא סיפור אחר.
הורים רבים בירושלים מכירים בימים אלו את המציאות ההזויה לפיה אינם יודעים עד לשעות הקטנות של הלילה אם למחרת ייפתח עבור ילדיהם הצהרון. בחלק מהגנים נמסרות להורים הודעות ביטול על קיום הצהרון, ממש במהלך היום, כמה שעות לפני שהיה אמור להיפתח – מה שמזעיק הורים ממקומות עבודתם.
על עיריית ירושלים מוטלת החובה לעשות סדר בכל הנוגע למערך החינוך בעיר: עליה לייצב במהירות מקסימלית את נושא הצהרונים ולתת מענה הולם לאתגר הזה. ועוד לפני כן, על העירייה להבהיר כבר הבוקר, באופן גורף, כי בתי הספר בירושלים חוזרים לשגרה מלאה, והדבר אינו תלוי בשום אופן בהחלטתו של צוות ניהול כזה או אחר.