בתחילת השבוע פרסמה מחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים קול קורא אשר פונה לציבור הרחב שיביע את עמדתו בשאלות מתי ובאילו תנאים ניתן להפר חוזה בימים אלה של מלחמה?
במקביל הגישה התאחדות הקבלנים שתי עתירות מנהליות משמעותיות, האחת מופנית כלפי המדינה בדרישה שזו תאשר להם לייבא 50 אלף עובדים זרים לפחות, במקום אלה הפלסטינים. השנייה, מופנית כלפי הרשויות המקומיות אשר בניגוד להחלטת פיקוד העורף הודיעו כי אתרי הבנייה ברשויות שתחת סמכותם יישארו סגורים עד להודעה חדשה.
שתי העתירות הוגשו בטענה כי מטרותיהן “לאפשר לקבלנים להפעיל את אתרי הבנייה, על מנת למנוע נזק בלתי הפיך בהיקף אסטרונומי יום יומי לקבלנים, שעלול להוביל לקריסת אלפי חברות שמעסיקות עשרות אלפי ישראלים, נזק למאות אלפי לקוחות שעלולים להפסיד את כספם וכתוצאה מכך לפגיעה היקפית במשק”.
שתי עתירות אלו אשר הוגשו במקביל אחת לשנייה ובמקביל לדרישות התאחדות הקבלנים מהממשלה, בין אם באופן מתוכנן ובין אם אקראית, יוצרות ככל הנראה נתיב חילוץ לקבלנים מתשלום פיצוי לרוכשים/שוכרים בגין איחורים, ככל שיהיו, במסירת הנכסים.
עתירות אלו מדגישות את ניסיון העבר של הקבלנים, אשר השכילו ללמוד מטעויות העבר ואינם מחכים למדינה אשר תשנה את חוק החוזים כך שיגדיר מחדש מהו “גורם עליון”. למודי ניסיון וחבולים מנזקי הקורונה, הקבלנים מתחמשים מפני תביעות עתידיות.
**כוח עליון
סעיפי כוח עליון בדיני חוזים מתייחסים לסיטואציה במסגרתה קיים מחסור ארצי בכוח אדם או בחומרי בנייה. בבואם להכריע, יבחנו בתי המשפט, האם “חרבות ברזל” הוא המקרה שכתוצאה ממנו קיים מחסור בחומרים, או בכוח אדם אשר פוטר את הקבלן/יזם מתשלום פיצוי בגין מסירת נכסים באיחור.
חבולים מקרבות עבר, הקבלנים מניחים, ככל הנראה כי בתי המשפט ימשיכו בנטייתם לפרש את חוק החוזים פרשנות מצמצמת, כך שלא בקלות יאפשרו לצד להתחמק מהתחייבויותיו החוזיות. כפי שעשו בסוגיה דומה ל”חרבות ברזל” אשר הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון בעקבות פרוץ מלחמת יום כיפור, במסגרתה נקבע כי מדובר באירוע צפוי בהיבט של קיום החוזה היות ו”ישראל מוקפת באויבים”.
כך היה גם במקרים של סגר בשטחים ובאינתיפאדה. עם פרוץ מגיפת הקורונה, גורם עליון, כהגנה להפרת חוזה ללא מתן פיצוי, הפך לרלוונטי והוביל לריכוך מסוים של בתי המשפט בפרשנותם את הסעיף כך שהכירו במגיפה כ”כוח עליון” שאינו צפוי אך לא פטרו לחלוטין ממתן פיצוי וחילקו את הנטל בין הצדדים.
גם לאחר ההכרה באירוע מסוים כ”כוח עליון”, סביר כי ביהמ”ש מצפים ויצפו, מהצד המפר לעשות מאמצים של ממש ולמצוא פתרונות חלופיים כדי לעמוד בהתחייבויותיו “מצב מלחמתי כשלעצמו אינו יכול להוות תירוץ כללי להימנעות מחובת ההסכם”.
לכן, בין אם במכוון ובין אם במקריות, נראה כי הקבלנים אינם מסתמכים על המדינה שהודיעה השבוע כי תבחן לשנות את דיני החוזים כך שיתאימו למצב המלחמתי היום (ניסיון דומה של המדינה היה בתקופת מגפת הקורונה אך האחרון הסתיים בקול ענות חלושה), הם מצידם כבר מתחמשים ליום שאחרי ומצטיידים בהוכחות לניסיונותיהם “לעשות מאמצים של ממש” ומביאים את הצעותיהם לפתרונות חלופיים בפני בתי המשפט בזמן אמת”.
יהיה מעניין לשמוע את אמירותיהם של השופטים שידונו בעתירות השונות על רקע המצב המלחמתי הנוכחי “חרבות ברזל”, אליו לטעמי קשה להישאר אדישים ודווקנים.
**
**הכותבת, שני מזרחי: בעלים של משרד אסטרטגיה ויחסי ציבור, עו”ד בהשכלה
*************
למדורים נוספים של שני מזרחי:
– תזכיר חוק: צריכה אינטנסיבית של פרסומי טרור באינטרנט – עבירה על חוק המאבק בטרור
– תרומות לצה”ל ייתקלו בסרבול של רשות המסים? הפנים היפות של ישראל צפויות לבירוקרטיה
