חודש אוקטובר בבורסה הישראלית הסתיים עם ירידות חדות מאוד ברקע מלחמת חרבות ברזל. מדד ת״א 35 ומדד ת״א 125 איבדו כ-11%, הבנקים איבדו כ-12%, מדד הקלינטק איבד כ-18% וסקטור הנפט והגז איבד כ-16%.
• חברות הנפט והגז ירדו בשל ירידה בפעילות במשק, והודעת משרד האנרגיה כי לאור המצב הביטחוני נדרשת עצירת פעילות הפקת הגז הטבע ממאגר “תמר”.
• חברות הבנייה – לירידה בביקוש מצד רוכשי דירות עקב הריבית הגבוהה, מתווספת האטה משמעותית בקצב הבנייה, עקב סגירה זמנית של חלק מאתרי הבנייה ע”י העיריות עם פרוץ המלחמה, וירידה חדה במספר העובדים המורשים להיכנס לאתרי הבנייה. מדד ת”א-בנייה ירד בכ-16% באוקטובר והוא נמוך כעת בכ-11% לעומת תחילת השנה.
• הבנקים צפויים להגדיל את ההפרשות להפסדי אשראי מחד, לצד מתן הקלות ללקוחות נפגעי הלחימה. יצוין כי Fitch ו-Moody’s הודיעו כי גם הבנקים בישראל נכנסים ל”מעקב שלילי”. מדד ת”א בנקים-5 ירד החודש בכ-12%.
• חברות הביטוח צפויות לשאת בחלק מהוצאות נזקי המלחמה. מדד ת”א-ביטוח ירד החודש בכ-15% והוא נמוך כעת בכ-5% לעומת תחילת השנה.
מעט מניות ש”מרוויחות” מהמלחמה הצליחו לזנק, בעיקר בסקטור התעשייה הביטחונית: אירודרום זינקה ב-172%, עין שלישית זינקה ב-78% וארית תעשיות ב-31%.
ב-8 באוקטובר, יום המסחר הראשון שלאחר פרוץ המלחמה, נרשמו בבורסה ירידות שערים חדות במדדים המובילים. מדד ת”א-35 ירד בכ-6.5% ומדד הפחד זינק ביותר מפי שניים. הדולר המשיך להתחזק ביחס לשקל ופרץ את מחסום ה-4 שקלים. היקף מחזור המסחר במניות ביום זה הסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל – גבוה ביותר מפי שניים לעומת המחזור הממוצע בימי א’ מתחילת השנה, זאת במקביל לזינוק במספר העסקאות שבוצעו במהלך היום.
בנק ישראל הודיע על תוכנית למכירת עד 30 מיליארד דולר על מנת למתן את התנודות בשער השקל ולספק את הנזילות הנדרשת להמשך הפעילות הסדירה של השווקים. למרות ההודעה, הדולר התחזק בכ-5.6% מתחילת המלחמה ועלה לשער של 4.081 שקל ב-27 באוקטובר – הגבוה זה יותר מ-11 שנה, ולקראת סוף החודש התמתן מעט והגיע לשער של 4.055 שקל המשקף עלייה של כ-15% מתחילת השנה.
בנק ישראל אף הודיע על מתווה של הקלות בהלוואות ובעמלות במסגרת סיוע מקיף ללקוחות הבנקים בהתמודדות עם השלכות מלחמת חרבות הברזל, והפיקוח על הבנקים פרסם הוראת שעה למערכת הבנקאית שנועדה לאפשר לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי להקל על הלקוחות אשר נפגעו ממצב המלחמה ולאפשר רציפות במתן השירותים.
רשות ני”ע פרסמה שורה של הקלות זמניות למנהלי תיקים, לחברי הבורסה ולחברות הבורסאיות, בעקבות המלחמה, ביניהן דחייה בחודש (עד לסוף דצמבר 2023) של המועד האחרון לפרסום הדו”חות הכספיים לרבעון השלישי.
בעקבות העלייה בסיכון הכלכלי עקב השלכות הלחימה, תשואות איגרות החוב הממשלתיות עלו, וחברות הדירוג הבינלאומיות – Fitch ו-Moody’s – הודיעו כי דירוג האשראי של מדינת ישראל הינו כעת תחת “מעקב שלילי שמשמעותו הרעה במצב שעשויה לגרור הורדת דירוג בפועל. אחריהן, חברת הדירוג הבינלאומית S&P אשררה את דירוג האשראי הגבוה של ישראל ברמה של AA – אך הורידה את תחזית הדירוג מ”יציבה” ל”שלילית”.
בעקבות המלחמה, בנק ישראל פרסם תחזית מאקרו כלכלית מעודכנת, לפיה התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2.3% ושל 2.8% בשנים 2023 ו-2024 בהתאמה (לעומת כ-3% בכל אחת מהשנים בתחזית הקודמת). האינפלציה צפויה לרדת ל-3.5% בשנת 2023 ובשנת 2024 תרד לכ-2.5%. הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 4.0%-4.25% בממוצע ברבעון השלישי של שנת 2024.
כאמור מדדי ת”א-35 ות”א-90 ירדו באוקטובר בחדות וחזרו כמעט לרמה בה היו לפני שלוש שנים. המלחמה הביאה לירידות שערים חדות יותר בתל אביב לעומת ירידות מתונות של כ-2%-4% בבורסות המובילות בארה”ב, באירופה וגם באסיה.
איגרות החוב הממשלתיות לטווח ארוך – צמודות המדד והשקליות – בלטו בירידות שערים של כ-10%-13%, זאת לעומת איגרות החוב הממשלתיות לטווח קצר ובינוני, שעלו בכ-0.5%-0.8%.
התשואה לפדיון של אג”ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים + המשיכה לעלות והגיעה לכ-5.3% בסוף אוקטובר 2023, לעומת תשואה של כ-4.4% בסוף החודש הקודם ותשואה של כ-3.7% בתחילת השנה – עלייה המשקפת את הסיכון הכלכלי.
איגרות החוב הקונצרניות רשמו החודש ירידה, בראשן איגרות החוב צמודות המדד שירדו עד כ-5.5%. יוצא דופן היה מדד איגרות החוב הקונצרניות תל בונד דולר שעלה החודש בכ-1.8% והגיע לשיא כל הזמנים, בהשפעת התחזקות הדולר ביחס לשקל בכ-6% במקביל, והוא ממשיך לבלוט בעלייה של כ-16% מתחילת השנה.
