עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, גם הכלכלה הישראלית נכנסה למערכה. עסקים קטנים, שגם כך התקשו עם הריבית הגבוהה, נאלצו להתמודד עם מאות אלפי מגויסים למילואים, מאות אלפי עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום, ומצב ביטחוני שמוציא את החשק לבלות בחוץ או לערוך שופינג.
כל זה אמור לעודד את הנגיד להוריד את הריבית כדי לעזור להניע את גלגלי המשק.
עד עתה החשש הגדול היה שהורדת ריבית תזניק מחדש את האינפלציה, שכן אנשים יחזרו לצרוך – מה שיוביל לעליית מחירים. התחזקות השקל, ירידת מחירי הנפט והמלחמה בישראל, יכולים לאזן את החשש הזה ולתמוך בהורדת ריבית.
בהקשר לכך יש לציין כי שוק ההון כבר מגלם הורדת ריבית. המק”מ לינואר נסחר ב-4.5%, והמשמעות היא שהשוק מתמחר בסבירות גבוהה מאוד הפחתת ריבית בחודשים הקרובים. בחודש אוקטובר הנגיד חשש להוריד את הריבית (בדיוק אז השקל נחלש בחדות והגיע לשיא שלילי של השנים האחרונות), ותמך בעסקים הקטנים בדרך עקיפה: במקום להוריד את הריבית לכלל המשק, לרבות משלמי המשכנתאות, יצאה לדרך תכנית בהיקף של כ-10 מיליארד שקל, שבמסגרתה הבנקים מעניקים הלוואות לעסקים קטנים בריבית שלא גבוהה יותר מריבית הפריים.
כאמור, מי שאינם נהנים מהמהלך הנ”ל הם משלמי המשכנתאות שגם כן נאנקים תחת משקל הריבית. כדי להניע את הכלכלה – יש להקל גם עליהם באמצעות הורדת ריבית גורפת.
מהצד השני, ישנו החשש כי הורדת ריבית כעת תהיה מוקדמת מדי ותחזיר לחיינו את האינפלציה. מהלך כזה יכול דווקא להוביל לעליית ריבית חדה יותר בטווח הארוך, כדי להחזיר את השד האינפלציוני לבקבוק.
בין היתר, צריך לקחת בחשבון כי אם המלחמה תימשך זמן רב, או תגלוש לזירות נוספות, תהיה לכך השפעה מהותית על התחזקות הדולר מול השקל – ולהתגברות האינפלציה.
במידה והמלחמה תישאר בגבולות הגזרה הנוכחיים, והמשק יחזור לתפקד כרגיל, ייתכן שהנגיד יעדיף לעכב את הפחתת הריבית מסיבה אחרת – מכיוון שבאירופה וארה”ב טרם החלה לרדת הריבית. זאת משום שבנק ישראל חושש מיציאת כספים מישראל בעקבות פערי ריבית מול חו”ל. אם הוא יוריד את הריבית ראשון הוא יעודד יציאה של כספים.
אלמנט נוסף שיקבע את מועד וקצב הורדת הריבית, הוא סדרי העדיפויות של הממשלה: הסטת כספים קואליציוניים לתקציבים מוטי צמיחה ושמירה על מסגרת תקציבית נכונה, תאפשר לאחר המלחמה להציג לסוכנויות הדירוג כלכלה יציבה וחזקה שתוכל להפחית את הגירעון הזמני שתפח. הורדת ריבית תגדיל את הגירעון התקציבי, ולכן תפגע במאמץ מסוג זה.
לסיכום: קשה לדעת מה יבחר בנק ישראל לעשות היום. אם הנגיד יבחר “ללכת על בטוח”, ההערכה היא כי הריבית לא תרד היום, אלא רק אחרי שהאינפלציה תרד אל מתחת ל-3% (לשם מכוון הנגיד), או לחילופין כשיהיו סימנים ברורים לכך שהמשק נכנס לקשיים שמצדיקים הורדת ריבית (פשיטות רגל ואי יכולת לשלם משכנתאות למשל).
כך או כך, מדובר באחת ההחלטות המורכבות של הנגיד בשנים האחרונות – והיו לו כבר לא מעט כאלה.
