חמאס יוצא בקריאה לתושבי מזרח העיר לחקות את האחים נמר ולבצע פיגועים

האחים הרוצחים מוראד נמר ואברהים נמר נחשבו עד הבוקר, חמישי, עת ביצעו את פיגוע הירי הרצחני בצומת גבעת שאול בכניסה לירושלים, "למחבלים מדרג קטן". כנראה מסוג העשרות הרבות של המחבלים והמחובלות שמשוחררים ומשוחררות בימים אלו בחזרה לבתיהם במזרח ירושלים.

מוראד נמר, בן 38, ישב בכלא בשנים 2020-2010, בגין תוכנית לביצוע פעילות טרור ברצועת עזה. אחיו, אברהים נמר, בן 30, היה בכלא בשנת 2014 על רקע פעילות טרור. שניהם שוחררו ושבו הביתה לצור באהר, ירושלים, מרחק דקות נסיעה מלב העיר.

הבוקר רצחו האחים נמר שלושה – בפיגוע ירי שרק בדרך נס לא נגמר בטרגדיה עוד יותר גדולה. השניים חוסלו על ידי חייל מילואים שנסע במקרה בסמוך.

האם הציבור בירושלים חשוף בימים אלו לסכנה גבוהה במיוחד ברחובות העיר?
נדמה כי ההבדל היחיד בין "רוצחים עם דם על הידיים" שנותרו בכלא, לבין "מחבלים שלא רצחו", הוא בסך הכל מבחן התוצאה. אך במבחן הכוונה השורה התחתונה היא זהה: המחבלות והמחבלים שמשוחררים כעת, ללא כל צו גירוש, בחזרה היישר לרחובות ירושלים – הם רוצחים בפוטנציה, שמוכנים אף למות בביצוע פיגוע כשאהידים.

היום, מיד לאחר היוודע דבר הפיגוע בכניסה לירושלים ותוצאותיו הקשות, הוציא חמאס הודעה שקוראת לתושבי מזרח ירושלים לחקות את האחים נמר ולבצע עוד ועוד פיגועים נגד "שלטון הכיבוש בירושלים", ולהמשיך את "מבול אל אקצא".
שוב תזכורת: את הדברים האלו שומעים עשרות רבות של מחבלות ומחבלים, רוצחות ורוצחים בפוטנציה, עם "כמעט דם על הידיים", ששוחררו למעשה בזכות חמאס.

רבות כבר נכתב על אי הרחקתם של המשוחררים והמשוחררות הרחק מגבולות ירושלים, לאזורי הרשות הפלסטינית בגדה וברמאללה. נדמה כי הסיכון שנלקח פה הוא על חשבון השקט של החיים בירושלים ואולי אף על חשבון ביטחונם של תושבי העיר.
ייתכן שישראל לא התעקשה במו"מ על העניין החשוב, והתרכזה בפעוט. מבחינת זיכון זה פחות משנה אולי את מי משחררים, ויותר חשוב לאן משחררים. ישראל היתה אמורה להתעקש במהלך המו"מ דווקא על הזווית הקריטית הזו – ניתן לשחרר מחבלים, ואפילו רוצחים, בתמורה להשבת חטופים לביתם, אבל מדוע לשחרר אותם ואותן דווקא בחזרה לרחובות ירושלים?

******************************
לפעיל הטרור המסוכן הזה קוראים רמזי אל עבאסי,
והוא שוב חופשי ברחובות ירושלים