הסרטון של ירדן ביבס, שחמאס הוציא בסוף השבוע שעבר, ואינו מופץ לפרסום בכלי התקשורת הרשמיים בישראל, מעלה תמונות קשות מן ההיסטוריה: די אם להיזכר בתמונותיו האחרונות מהשבי בלבנון של הנווט השבוי רון ארד – כנוע, מיואש, כמי שספק גדול בראשו ובלבו אם החברה הישראלית והממשלה הישראלית עוד עשויות לחלץ אותו מהגיהנום בו הוא כלוא.
שני המקרים נראים דומים באופן מחריד: מבלי להיכנס לפרטים העולים מהסרטון של ירדן ביבס, הרי שבכל מקרה מובן כי מדובר באדם בודד, חסר ידיעה לגבי המתרחש, ונתון בהבנה בלתי אפשרית לעיכול שהפרטים שמדווחים לו ע"י שוביו הם אולי מציאות, ומנגד, אולי מציאות מדומה. אי אפשר יותר להאמין בדבר – היום הוא אולי לילה, והלילה הוא אולי יום, החי אולי מת, והמת אולי חי. זהו מצב שיכול, פשוטו כמשמעו, להטריף את הנפש.
בדידותו של השבוי וחוסר יכולתו להבין את המציאות, היא אולי אחד הדברים הקשים ביותר בשבי – מעבר לרעב, או היעדר תנאי מחייה פיזיים מינימאליים. אדם כמו ירדן ביבס, גבר בן 34, איש משפחה, נשוי ואב לשניים, רוצה יותר מכל לדעת מה קורה עם משפחתו.
ואין לדעת.
אדם כמו ירדן ביבס דואג לאשתו שירי ביבס בת ה-32, לילדיו – אריאל ביבס בן ה-4 וכפיר בן ה-10 חודשים. שני הילדים ג'ינג'ים – והחברים מספרים כי אבא ירדן כינה בהומור טיפוסי לו את בנו הבכור אריאל, "הג'ינג'י התימני הראשון".
הוא כמובן חש באחריות אבהית כלפיהם בכל רגע ורגע.
ושוב, אין לו שום יכולת לדעת.
ובעיקר, אין לירדן ביבס שום יכולת לדעת אם הוא יישאר בשבי עוד יום או שנה או עשור. אם הוא ייצא משם בקרוב, או לא ייצא לעולם. הוא אולי חושב עכשיו על השנים גלעד שליט. על העשורים של רון ארד.
החברה הישראלית והממשלה בישראל מקיימות רוב הזמן חישובי תועלת, כאילו השדה של אירוע השבי הוא מתמטי. האם חילוצו של אדם אחד, למשל, ירדן ביבס, עלול לגבות מחיר יקר מהרבה קרבנות אחרים כתוצאה מהשפעותיה של עסקה כזו או אחרת.
בשנת 1988 דחתה ישראל הצעה לעסקת שבויים לשחרורו של רון ארד. המחיר שדרש אז ארגון אמל בלבנון, היה נשמע לישראל גבוה מדי. ייתכן שישראל צדקה באבחנה היבשה – מתמטית אולי המחיר אכן היה גבוה. אך לבסוף, מי ששילם את כל המחיר, בשם כל מדינת ישראל, הוא אדם בודד – רון ארד עצמו. וכן, גם אביו ואמו ואשתו ובתו.
האם ירדן ביבס ובני משפחתו נמצאים בדרך לאותו אבדון?
**************************
חזרה לאבדן:
החטופה ששבה, חנה קציר,
שאלה היכן בעלה ומדוע בנה לא הגיע לראותה?