יאיר סמרנו במילים חודרות לב על יונתן סמרנו ז"ל: "מתגעגע לאח שלי"

יאיר סמרנו כותב על אחיו יונתן סמרנו:

אתמול, ראשון, כמה שעות לפני שהתבשרה משפחת סמרנו כי נקבע מותו של בן המשפחה יונתן סמרנו ז"ל, בן 21, שנרצח בידי מחבלי חמאס – עוד הספיק אחיו יאיר סמרנו לכתוב דברים על הגעגוע העז.

במשך 58 ימים הוגדר סמרנו ז"ל כחטוף. הוא בילה במסיבת הקטל ברעים, ולאחר שהצליח להימלט לאזור קיבוץ בארי, נרצח שם, כך לפי מה שמובהר עתה: כשהחלה מתקפת הטרור ברח יונתן עם חבריו לבארי, קיבוץ שהפך למלכודת מוות ובו נהרגו יותר מ-100 תושבים. שם נורה יונתן ונלקח על ידי המחבלים.

"אני מתגעגע לאח שלי, ליונתן, לצחוקים שלו, לשמחה שלו", כתב אחיו יאיר סמרנו, בן 18, כמה שעות לפני היוודע הגורל הטראגי ומתן הבשורה המורה למשפחה, "137 חטופים נמצאים עדיין בידי החמאס לאחר כמעט חודשיים שמרגישים כמו יום אחד ארוך שלא נגמר. אנשים כ"כ יפים שסך הכל יצאו לרקוד".

עוד כתב יאיר סמרנו כי "חודשיים שלמים שאני מחכה לראות את אח שלי, את החיוך שלו, שאני מקווה שיישאר תמיד על הפנים היפות שלו, גם כשיחזור. וכמוני, כל המשפחות רוצות לקבל את יקיריהן. נשים וילדים, צעירים, מבוגרים, כולם נמצאים בשבי החמאס.
"צריך לשחרר את כולם עכשיו", הוסיף סמרנו, "כולל את צעירי הנובה, כולל את האנשים שנחטפו מבתיהם בעוטף, כולל אורון שאול, הדר גולדין ואברה מנגיסטו, שמשפחותיהם מחכות כבר 9 שנים, כולל הישאם א-סייד שמשפחתו מחכה לו כבר 8 שנים, כולל כולם".

עוד תיאר סמרנו תחושה שנדמה כי בהחלט משותפת ללא מעט מאזרחי ישראל כיום: "אם אתם לא מצליחים להגיע לעסקה כזאת, כנראה שכדאי לנו לארוז מזוודה ולעזוב, כי הביטחון שלנו כבר אבד. כל סירנה של אמבולנס זה התקף לב. כל אזרח הולך להוציא רישיון נשק כדי לקבל תחושת ביטחון, כי הביטחון באמת אבד.
"'אין לי ארץ אחרת', כרגע כל אלו שיש להם ארץ אחרת (דרכון/אזרחות זרה) משתחררים בקלות יותר, ולא, אין לי ארץ אחרת, נולדתי פה, אני אוהב את המדינה הזאת, גדלתי פה ואתגייס לצבא פה כדי לתרום פה, אבל באמת כמעט חודשיים של תחושת מוות שאין חשק לכלום, אין טעם לאוכל, אין יום ואין לילה, בקושי לנשום אני מצליח".

******************
הסרטון של ירדן ביבס מזכיר תמונות קשות מההיסטוריה:
האם הוא עומד להישכח מאחור?