סער מרגוליס ז"ל – סיפורו של הגיבור מכיסופים

סיפורו של סער מרגוליס ז"ל, בן 38 מכיסופים, כפי שמביאה אותו במלאכת קודש הקרן למנהיגות ציונית:

סער, תושב הקיבוץ כיסופים, לקח על עצמו את תפקיד הרבש"ץ ומילא אותו לאורך כעשור, תוך שהוא מייסד את כיתת הכוננות.
ממש לאחרונה פרש והחל לעבוד במשרד הביטחון.

בבוקר ה-7 באוקטובר הבין לפי כובד מטחי הרקטות, נהמות האופנועים וצרורות הקלאץ', שהקיבוץ תחת פלישה. הוא לקח את אשתו ושתי בנותיו אל הממ"ד, נתן לאשתו נשק, הדריך אותה כיצד להפעילו במידת הצורך, והורה להן להינעל ולשמור על דממה מוחלטת.

"את יודעת שלא אסלח לעצמי אם אשאר אתכן", אמר לאשתו.

אבל המתקפה של חמאס היתה כה מסיבית, שכל חברי כיתת הכוננות, כולל הרבש"ץ, רותקו בקרבות לבתיהם הפרטיים על ידי המחבלים, שמנעו מהם להתארגן ולצאת להתפרס בעמדות ההגנה והאבטחה. לבסוף נותרו שניים מול עשרות רבות של מחבלים שהציפו את הקיבוץ: סער מרגוליס וחברו שי אשר, סגן הרבש"ץ.

לאורך כשש שעות, עד השעה 13:00 בצהריים, נלחמו סער מרגוליס ושי אשר לבדם על הגנת קהילת כיסופים, תוך שהם נתקלים במחבלים שוב ושוב ומחסלים רבים מהם.
בצהריים הגיע הצבא. סער מרגוליס לא חזר לאשתו ובנותיו. הוא חבר לאחד הכוחות והחל להובילו בקיבוץ, בטיהור בית אחר בית.
לאחר כמה שעות שבמהלכן הצליח עם הכוח שצירף אליו לפנות בבטחה שדרה שלמה של הקיבוץ, הגיעו אל בית שבתוכו התמקמו מחבלים מבוצרים והכניסה אליו היתה קשה. סער פיצל את הכוח לשניים, על מנת שיפרצו במקביל, משתי דלתות שונות.

הוא פרץ ראשון, נפגע מצרור מקלע ונהרג.

יום חייו האחרון של סער מרגוליס ז"ל, היה יום שכולו אומץ, גבורה, יעילות, הקרבה ונתינה. יהי זכרוך ברוך