הקבינט החברתי-כלכלי הצביע אמש (ראשון) נגד הכנסת פועלי בניין פלסטינים מיהודה ושומרון לישראל. כל השרים הצביעו נגד הכנסתם, למעט שר החקלאות אבי דיכטר ושר העבודה יואב בן צור שנמנעו.
ראש הממשלה נתניהו דווקא תמך בהחזרת הפועלים הפלסטינים (עדיין שבוי בקונספציה?), אבל ההתנגדות מבית בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני הביאה לדחיית ההצבעה.
מאז החלה המלחמה, מרבית אתרי העבודה בישראל הושבתו בהנחיית העיריות שחששו לאפשר את כניסתם של פועלים פלסטינים לשטחן. חלקו של כוח העבודה הפלסטיני בענף הבנייה הישראלי עמד לפני המלחמה על כ-85,000 עובדים מיהודה ושומרון ועוד כ-20,000 עובדים מעזה. זאת לצד כ-15,000 עובדים זרים.
עובדים רבים בענף הם אזרחים ערבים-ישראלים בעלי ת"ז כחולה, וגם הם בחלק מהמקרים לא יכולים להגיע לאתרים, בשל החשש שמביע הציבור בישראל.
בשלב ראשון צנחה פעילות הבנייה ברחבי הארץ בכ-80%, וכיום כמחצית מאתרי הבנייה בישראל מושבתים. הדבר גורם נזק כספי עצום לקבלנים, שנאלצים לשאת בעלות מימון דוגמת שכירות הציוד, ההלוואות מהבנקים ועוד. במקרים של פרויקטים מסוג "פינוי בינוי", היזמים גם ממשיכים לשאת בעלות השכירות לדיירים המפונים. בטווח הארוך יותר, העיכוב בבנייה יוביל לאיחורים במסירת הדירות ולנזקים לרוכשי הדירות.
לפי התאחדות הקבלנים בוני הארץ, המחסור בעובדי בניין, יחד עם הקיפאון במכירות בעקבות המלחמה, צפוי להביא לגירעון של 40 מיליארד שקל בהכנסות המדינה מענף הנדל"ן והבנייה בשנת 2023. הקבלנים דורשים להכפיל את מכסת העובדים הזרים, על אף שגם הכפלה של הזרים לא תמלא את החוסר של העובדים הפלסטינים.
בימים אלה מנסים לגייס אלפי עובדים חדשים ממדינת כמו אוזבקיסטן, סרי לנקה והודו, אבל עד שזה יקרה ענף הבנייה ימשיך לחכות.
****************
עמוק בקמפיין "הזדהות עם עזה":
שביתה כללית במזרח ירושלים
