איסור צריכה וצפייה ממושכת בפרסומי טרור, שימוש במאגר הביומטרי למטרות ביטחון וזיהוי, תיקון חוק הגנת הפרטיות, שרשור מטה של סמכויות סייבר פולשניות –
אלו הם רק חלק מתיקוני החקיקה שהוצגו מתחילת מלחמת חרבות ברזל הממחישים שתי עובדות: הזירה הטכנולוגית והדיגיטלית מאיימת על ישראל כמעט (אם לא יותר) מהמלחמה היבשתית, ובהתאם לכך – זכות היסוד לפרטיות הולכת ונשחקת.
בחודש שעבר ביקשו במשרד הביטחון (באמצעות הוראת שעה) להאציל סמכויות לשימוש בכלים פולשניים, שהיו עד כה מופקדות בידי ראש חטיבת סייבר בשב”כ לכל עובד שירות וחייל אשר יוסמכו על ידי קצין מוסמך. שרשור הסמכויות מטה, נבע מהעומס וריבוי המשימות והגזרות עליהן חולש השב”כ.
השבוע, חודש בלבד לאחר שביקשו להתפנות מריבוי המשימות, הממשלה מקדמת תיקון לחוק השב”כ, כך שלארגון יוענקו סמכויות חדשות.
בין יתר הסמכויות המבוקשות – הרחבת סמכויות קבלת מידע וחיפוש במאגרי מידע של חברות תקשורת וסייבר ממשלתיות ופרטיות, פריצה למחשבים ומכשירים סלולריים מרחוק ועוד. נראה כי תזכיר החוק המשתרע על פני כ- 33 עמודים מקיף ויסודי. אמנם הוא נשלף בימי מלחמת חרבות ברזל, אך נדמה כי עובד וגובש במשך חודשים רבים.
מטרת התיקון, נכתב בתזכיר, להבהיר הסדרים שונים בדגש על עולמות המחשב והסייבר ולהתאימם למציאות הנוכחית, תוך גידור הסמכויות הנתונות לשב”כ. החוק לא תוקן במשך 20 שנים, לכן בהתחשב בשינויים ובאיומים עמם מתמודד השירות – יש חובה להתאימו למציאות הטכנולוגית.
“לאור מגמה גוברת של הכנת מעשי טרור, תיאומם, ארגונם או הסתה לביצועם על ידי שימוש בטכנולוגיה מתקדמת הקשורה למחשבים, ישנו צורך חיוני במתן סמכות לביצוע פעולות בדבר המגלם חומר מחשב הקשור לפעילות טרור או פעילות ריגול”, מוסבר בתזכיר אשר ירחיב כאמור את סמכויות השב”כ בצורה משמעותית, פולשנית וגורפת.
כך לדוגמא, ניתן יהיה לערוך חיפוש במחשבים ובטלפונים ניידים ללא ידיעת בעליהם, לקבל גישה גורפת למאגרי מידע של רשויות המדינה (משטרה, משרדי ממשלה ועוד) וגם ממאגרים פרטיים אשר “דרושים לצורך מילוי תפקידיו”.
על מנת להמתיק את הגלולה, מבהירים בתזכיר כי כל הסמכויות הללו יוכפפו למנגנוני אישור, פיקוח ובקרה הדוקים. האמנם? הפיקוח, כפי שעולה מהתזכיר, הוא אישורו של ראש הממשלה בליווי חוות דעת של היועמ”ש. במקרים דחופים, ניתן יהיה לקבל גם ללא אישור של ראש הממשלה.
ואם תזכיר החוק אינו מונה את כל סוגי המידע ששב”כ יוכל לקבל, הרי שתזכיר החוק מאפשר, בכפוף להחלטה של ועדת השרים לענייני השירות ולאישור ועדת הכנסת לענייני השירות, לאשר סמכויות נוספות. “זאת לאחר שהשתכנעו כי התעוררו נסיבות חדשות המצדיקות מתן סמכות”. נקווה שיהיה מי שלפחות יוסיף מנגנוני בקרה ופיקוח על זכויות השב”כ למחוק את זכות היסוד לפרטיות.
החוק כאמור, ממחיש ביתר שאת שתי עובדות כאובות ביותר: אומת הסייבר והטכנולוגיה נמצאת בפיגור תפישתי של איומי הטכנולוגיה והסייבר, ובשם המלחמה – זכות היסוד שלנו לפרטיות הולכת ונשחקת, ספק אם תמשיך להתקיים.
****
**הכותבת, שני מזרחי: בעלים של משרד אסטרטגיה ויחסי ציבור, עו”ד בהשכלה
*************
למדורים נוספים של שני מזרחי:
– מתי “From the river to the sea”, הופכת לקריאה אסורה משפטית?
– בג”ץ נכנס למוד קרבי – דוחה עתירות בנושא זכויות אדם: “אין דומה עת מלחמה, למצבי שלום”
– תזכיר חוק: צריכה אינטנסיבית של פרסומי טרור באינטרנט – עבירה על חוק המאבק בטרור
