המצב של אי כשירות זמנית איננו חדש בישראל. כבר בפברואר 2017, צוות בין משרדי לתחום האפוטרופסות המליץ על קידום מנגנון של מינוי אפוטרופוס זמני לעניינים רפואיים או עניינים אישיים מבלי לעבור בבתי המשפט. המנגנון לא קודם למרות מקרים רבים של "אי כשירות זמנית" כתוצאה מתאונות, פיגועי טרור, אירועים פליליים ועוד.
במצב בו מגיע אדם לבית החולים והוא אינו חתום על "יפוי כוח מתמשך" (שמאפשר לאדם אחר להיכנס בנעליו ולתת הוראות הנחיות לטיפול בו), האלטרנטיבה היא פנייה לבית המשפט למינוי אפוטרופוס זמני. זהו הליך אשר מעבר לחוסר הנוחות שבני המשפחה נאלצים להשאיר את האדם לבדו בבית החולים ולפקוד את בתי המשפט, הוא ארוך (באופן יחסי), מסורבל ויקר.
"בימים אלו אנו נמצאים בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל", נכתב בדברי ההסבר לחוק, "במהלכה מגיעים לטיפול רפואי צעירים הזקוקים לטיפולים דחופים ובשל גילם הצעיר יש להניח כי לא הפקידו ייפוי כוח מתמשך, לא מונה להם אפוטרופוס קודם לכן ולא קיים בעבורם ייפוי כוח רפואי בתוקף". לכן, מבקשת הממשלה, כמעט שלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, לקדם את התיקון לחוק זכויות החולה שיאפשר מינוי מקבל החלטות זמני במקרים כאלו.
התיקון, במידה ויתקבל, יאפשר לעובדות סוציאליות של מוסדות רפואיים בכפוף לחוות דעת של רופא מומחה, למנות במקרים מסוג זה "מקבל החלטות זמני". מקבל ההחלטות הזמני יהיה בן זוג, ילד, הורה או אח (לפי הסדר הזה). במידה ואין אפשרות לאתר את אחד מבני המשפחה לפי סדר הקדימויות, יאושר הבא אחריו. האישור, כאמור, יהיה זמני בלבד, עד שהמטופל יחזור לכשירות ויוכל לקבל החלטות בעצמו.
התיקון אמנם מגיע בשלב מאוחר והוא עדיין צפוי לשינויים במסגרת ועדת הבריאות של הכנסת, אבל הוא תיקון מבין החשובים עד כה. השיטה, כפי שמצוין גם בדברי ההסבר, נועדה לשמור על כבודו, טובתו ורצונו של המטופל. במקביל על גם על כבודם ומעורבותם של בני משפחתו. המנגנון החדש, יביא לייעול וחיסכון במשאבים של המשפחות, המוסדות הרפואיים, מערכת הרווחה והערכאות השיפוטיות.
התיקון נדרש וראוי ועדיף מאוחר מאשר לעולם לא. אך הוא מרפא את פצעי המלחמה באופן חלקי בלבד. ראוי כי המחוקק יפנה לשורה של תיקונים באותו התחום אשר יתנו למענים נוספים שנוצרו עקב חרבות ברזל. בין היתר, הגדרתו של חטוף כ"לא כשיר" באופן זמני ומינוי אפוטרופוס זמני לניהול הרכוש של מי שנחטף, וכן הרשאה של צוואות מצולמות לחיילי מילואים ועוד.
****
**הכותבת, שני מזרחי: בעלים של משרד אסטרטגיה ויחסי ציבור, עו”ד בהשכלה
*************
למדורים נוספים של שני מזרחי:
– מתי “From the river to the sea”, הופכת לקריאה אסורה משפטית?
– בג”ץ נכנס למוד קרבי – דוחה עתירות בנושא זכויות אדם: “אין דומה עת מלחמה, למצבי שלום”
– תזכיר חוק: צריכה אינטנסיבית של פרסומי טרור באינטרנט – עבירה על חוק המאבק בטרור
