מאז השבת השחורה של ה-7 באוקטובר, פרושים עשרות מתנדבי 'ארגון נאוה' בבתי העלמין ברחבי הארץ, זאת במטרה להעניק תמיכה למאות והאלפים שמגיעים לחלוק כבוד אחרון לנופלים ולנרצחים בפעולות הטרור במהלך מלחמת חרבות ברזל.
המתנדבים מכל המגזרים – חילוניים, מסורתיים ודתיים, מגיעים לקראת ההלוויה לבתי הקברות ומעמידים דוכן ובו בקבוקי שתיה, ממחטות נייר, תפילות מודפסות, כיפות ומדבקות, לתמיכה במשתתפי הלוויה ולחיזוקם. משתתפי הלוויות חולקים את כאבם עם המתנדבים שלעתים משמשים כאוזן קשבת ורגישים לכאב ולצער.
בעקבות מלחמת חרבות ברזל, מדינת ישראל קוברת חללי צה"ל בלוויות שמתקיימות מדי יום. בכל לוויה משתתף המעגל הראשון של החלל שלרוב עטוף על ידי בני משפחה וחברים קרובים. אך המעגל השני מגיע ללוויה כאוב ומרוסק נפשית, כאשר לעיתים חלק מהמשתתפים עוברים מלוויה ללוויה, לעיתים חברי החללים מגיעים משדה הקרב כדי לבכות על לכתו של חברם. בשל כך, המתנדבים של 'ארגון נאוה' נותנים מענה פיזי ורגשי על מנת להקל מעט על הכאב הנורא.
'ארגון נאוה' פועל כבר 20 שנה למען המשפחות השכולות. בימים שבשגרה הארגון נותן מענה רגשי ומקצועי בהיקפים משמעותיים למשפחות השכולות ומעמיד לרשותן טיפולים פסיכולוגיים ופסיכו-תרפויטים, קבוצות תמיכה בפריסה ארצית, פעילות תרפויטית, מפגשי חיבור וגיבוש, שייכות והעצמה המונחים ע"י מומחים לטיפול בטראומה וקו חם לתמיכה במשפחות השכולות.
הארגון הוקם בשנת 2002 על ידי תהילה פרידמן, שחוותה בגיל 14 טראומה קשה שעה שהייתה באוטובוס קו 405 בדרכו מתל אביב לירושלים ומחבל מתאבד דרדר אותו לתהום. בפיגוע זה נרצחו 16 אנשים ועשרות נפצעו.
המראות הקשים ליוו את פרידמן שנים רבות, עד שבשנת 2002, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, בהיותה אם צעירה לשלושה ילדים ובעלת עסק מצליח, היא החליטה לעשות מעשה ופנתה ללקוחותיה בארה"ב לגייסם למען הפצועים והמאושפזים.
ההיענות היתה גדולה ומהכספים שנתרמו רכשה פרידמן אביזרים ומכשור לפצועים, מימנה טיפולים נפשיים וסייעה כלכלית למשפחות שאיבדו את מקור פרנסתן. הפעילות הענפה התגבשה והפכה ל'ארגון נאוה', על שם סבתה של תהילה, נאוה שאן ז"ל, ניצולת שואה ושחקנית בתיאטראות 'הקאמרי' ו'הבימה', שנפטרה באותה תקופה.
