ד”ר מעיין שרמן, אמו של חייל צה”ל סמל רון שרמן ז”ל, שנהרג בשבי בעזה, תוקפת את ממשלת ישראל במלאת 30 למות בנה. על קברו בבית הקברות הצבאי היא הוסיפה כרית שיש שעליה נכתב:
“סמל רון שרמן,
נחטף, הופקר, והוקרב בעזה,
על ידי ממשלת המחדל
באסון 7 באוקטובר 2023
מתגעגים (השגיאה המקור) ואוהבים”.
בדברים שכתבה לאחר מכן שרמן, היא ציינה:
“יום לאחר הבאת גופתך לארץ סיפרו לנו שאתם “נרצחתם עי חמאס”. לא היה הסבר. לא אמרו איך.
עד אותו יום מקולל הוסבר לנו במשך יותר מחודשיים שאתם האתרוגים, שהחמאס ישמור עליכם מכל משמר כי הרי נחטפתם בחיים והוחזקתם בחיים שבועות ארוכים למטרה אחת – להחזיר אתכם בחיים כדי לקבל משהו בתמורה.
“מי רצח אותך, איך רצח? אין לנו תשובות.
עפ”י הפתולוג גופתך נמצאה שלמה, ללא סימני מכות, ללא פגע, ללא פצעי ירי וללא שברים בסיטי שעשו לך.
נשארנו עם יותר שאלות מתשובות.
מה קרה לך? למה לא הוציאו אותך מהבור בזמן?.
אחד האלופים בשבעה אמר לי שהם ידעו איפה אתם בכל רגע נתון. ראש אכ”א אמר שהופתע כששמע שהגופות שהובאו לארץ הן שלכם, כי ידע שאתם בחיים”.
“לא ישנתי שבועיים מהמחשבות מה עשו לך המפלצות, ואז שבועיים אח”כ נאמר לנו שבעצם אין סיבת רצח. לא מוצאים. ואז שוב מחשבות רעות חדשות. מי באמת רצח את רון שלנו? למה ואיך נתנו לו לגווע מצמא או מחוסר חמצן, אם ידעו שהוא שם? למה לא חילצו אותם?
“אנחנו חודש מהבאת הגופה לארץ, וטרם נמצא הזמן למישהו מהאחראים לטבח לתת לנו הסבר לסיבת המוות. האם ננטשתם ע”י המחבלים, ללא מים, נעולים בפיר? האם צה”ל חיבל בגנרטורים מספקי החמצן במטרה לחסל את כל מי שהיה במנהרות בג’באליה? כמה ימים גוועתם מרעב, צמא או חוסר חמצן, עד המוות?
“ולמה לא ניסו לחלץ אתכם אם ננטשתם שם?
“אתה שילמת את מחיר ההפקרות, השררה והגאווה של כל מי שעמד בראשות ממשלת המחדל, שעכשיו חבריה עסוקים גם בהתנפלות על כספים קואליציוניים למשרדים מיותרים שמאיישים אנשים מיותרים, במקום לעזור למי שצריך באמת – למילואימניקים, למפונים ולמשפחות הנרצחים שחרב עליהן עולמן.
“קיווינו שבני גנץ, שכל כך הערכת והספקת גם להצביע לו בבחירות היחידות שהצבעת בהן כי עברת את גיל 18, יציל את חייך – אך טעינו. אתה הופקרת והוקרבת על מזבח הקונספציה והרשלנות הפושעת של כל בכירי הצבא שכל כך הערצת והממשלה האיומה.
“סמכתי עליך שתשרוד שם. אבל לצערי גם סמכתי על צוות הרשלנים שידע להבטיח לי הבטחות שווא, אבל לא הוכיחו עצמם ראויים לאחריות שנתתי להם. הפקירו אותך פעמיים. ואז הקריבו אותך .
מבטך מלא האימה מרגעי החטיפה ירדוף אותי עד יומי האחרון.
“לפני האזכרה היתה התעקשות מסוימת של משרד הביטחון לרשום על הקבר “נפל בקרב”.
“באיזה קרב? שאלתי. לא ידעו לענות, ואמרו שזה לצורך כבוד המת. לא הסכמתי כמובן. אבל במחשבה שנייה, רון אכן נפל בקרב. בקרב ההישרדות הפוליטי של אדם שחירב את המדינה שלנו”.
