הסרטון מהתינוקייה של כפיר ביבס:
ביום חמישי, 18.1.24, שנה להולדתו של כפיר ביבס. כרבע מחייו הוא נמצא בשבי חמאס בעזה. מדינת ישראל, שבה נולד כפיר ביבס לפני שנה, ביישוב ניר עוז, טרם החזירה אותו לביתו. ספק אם תחזיר, כפי שהיא מתעדפת נכון להיום את האסטרטגיה שלה.
יש לומר זאת ביושר: שתי המטרות שהוכרזו בתחילת מלחמת חרבות ברזל – הכרעת החמאס והשבת החטופים הביתה בחיים – עומדות נכון לשלב הזה בסתירה זו מול זו.
במבחן התוצאה, מאז הסבב הראשון של השבת החטופים, ישראל כושלת כישלון חרוץ במשימה זו. עוד ועוד חטופים מוכרזים כמתים, אחרים, ובכן, גורלם במקרה הטוב לא ידוע, סיפורי זוועות ועדויות קשות של שורדי השבי – נשמעים כל העת. נדמה כי הגיע הזמן שממשלת ישראל תאמר לציבור ביושר: המטרות סותרות, החזרת החטופים לא מתיישרת עם הכרעת חמאס. משיקוליה שלה, ממשלת ישראל גם מבצעת את הבחירה בין המטרות.
יום הולדתו הראשון של כפיר ביבס מגיע תחת עננה כבדה של טענות אכזריות של חמאס על גורלו שלו, ועל גורל אחיו אריאל ביבס, בן ה-4.5, וגורל אמו שירי. אביו, ירדן ביבס, מה יש לומר – הוא מעבר לקצה של מה שמסוגל הלב ויכולה הנפש האנושית לחוות כמתח ודאגה. ירדן ביבס הוא אדם שפוגש אסון בממד אחר, ממד שאיננו משהו שהאנושות מכירה.
במהלך סיור של מטה משפחות החטופים בניר עוז, צילמה ראש מערך תקשורת בינלאומית במטה, ליאת בל סומר, סרטון קצר בתינוקייה של כפיר ביבס בניר עוז. על הקיר שלט קטן שמציין את תאריך יום הולדתו, כמו שאר הילדים. בלונים כתומים מקשטים את המקום. בני הדודים של האמא שירי, ג'ימי ויוסי, יושבים שם, ממתינים.
שערו בנפשכם, כיצד תראה מדינת ישראל ביום שבו תחזיר הביתה את כפיר ביבס.
צפו:
צילום: ליאת בל סומר, ראש מערך תקשורת בינלאומית במטה למשפחות החטופים
