לפני כ-23 שנים, בערב ה-30 בספטמבר 2000, שודר ברחבי העולם קטע וידאו שצולם על ידי צלם פלסטיני של רשת הטלוויזיה הצרפתית France 2. בקטע נראה הילד מוחמד א-דורה כשהוא מפוחד ומסתתר מאחורי גבו של אביו הנמצא מאחורי מחסה. לאחר מכן נשמע צרור ירי, עלו ענני אבק ובעקבותיו נראתה פגיעה לכאורה בילד ובאביו.
באמצעי תקשורת שונים נטען שהילד נהרג לכאורה מירי מכיוונם של חיילי צה"ל שהיו מוצבים אותה שעה בעמדה סמוך ליישוב נצרים, שעמד אז בלב רצועת עזה. גם צה"ל מיהר וקיבל אחריות למקרה והביע את צערו.
במשך השנים שעברו מאז, נערכו תחקירים רבים, ע"י כלי תקשורת וגורמי מקצוע בעולם, שהטילו ספק, ולמצער לא הצליחו לאשש את הטענה כי הילד נפגע בכלל באותה תקרית, אך בדעת הקהל התקבע כי אכן נהרג מאש צה"ל.
התמונה של מוחמד א-דורה המפוחד הפכה מאז לאייקון פלסטיני ולסמל האינתיפאדה השנייה, שפרצה למחרת המקרה, ומשרתת עד היום את הנרטיב הפלסטיני לפיו, "חיילי צה"ל פועלים בברוטליות והורגים ילדים".
עפ"י דיווחים פלסטיניים, לפני מספר ימים נהרג אחמד א-דורה, אחיו של מוחמד, בהפצצה ישראלית על בית המשפחה במחנה הפליטים אל-בורייג', הממוקם במרכז רצועת עזה. אחמד א-דורה נמלט תחילה עם כל המשפחה לרפיח, אך בחר לחזור לביתו ושם מצא את מותו. הוא מצטרף לשני אחיו של האב, ג'מאל, שאף הם נהרגו, לטענת הפלסטינים, במהלך מלחמת "חרבות ברזל".
כלי תקשורת פלסטינים מותחים קו בין שני המקרים ש-23 שנים מפרידות ביניהם, פותחים את הפצע ומזכירים את "הזוועות נגד ילדים פלסטינים המתרחשות מדי יום".
