כניסת ויציאת השבת – פרשת “יתרו”: על חכמת חותן משה ומצוות כיבוד הורים

זמני כניסת ויציאת השבת, פרשת “יתרו”: חותן משה מניח את התשתית למערכת משפט דמוקרטית; וגם: כיבוד הורים – המצווה שמקבלת חשיבות עליונה במיקומה

הפושים החמים של “ירושלים online” >> לחצו להורדת האפליקציה

כד בשבט התשפ”ד

3.2.2024

כניסת השבת בירושלים: 16:38

יציאת השבת בירושלים: 17:52

 

פרשת השבוע – פרשת ”יתרו”

פרשה הכוללת נושאים חשובים מאוד כמו: מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדיברות, נושאת את השם “יתרו” – הכיצד?!

יתרו הוא רעואל, חותן משה, מהווה דמות מקראית המגלה חוכמה ומעשיות. גדולתו הייתה בהבנת המשמעות של הניסים והנפלאות שהתחוללו במצרים, והבנת גודלו של הנס הענק – חציית ים סוף. הוא, שהיה כהן מדיין, שעבד את כל סוגי העבודות הזרות שבעולם, כאשר שמע על פעולותיו של אלוהים והוצאת עם ישראל ממצרים, עזב את פסליו והלך להיות חלק מהעם היהודי.

ב”זוהר” מבואר כי בשל מעמדו בקרב הגויים, התקדש שם שמיים מאוד בכך שהתגייר. במעשה זה התחזק ושלט כבוד הקב”ה על בני ישראל – האדם הממונה על האלילים בעולם הפגאני’ הבין מה שלא כל בני ישראל הבינו – יש אלוהים!! אז נתרחקו כולם מעבודתם וידעו שאין בה ממש – אז שם האלוהים הועלה על נס.

זאת הסיבה שהפרשה נקראה על שמו ושמעשה יתרו נסמך לאירוע קבלת התורה.
“ט וַיִּ֣חַדְּ יִתְר֔וֹ עַ֚ל כָּל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר הִצִּיל֖וֹ מִיַּ֥ד מִצְרָֽיִם׃ י וַיֹּאמֶר֮ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת־הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד־מִצְרָֽיִם׃ יא עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־גָד֥וֹל יְהוָ֖ה מִכָּל־הָֽאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם׃” (שמות, יח, ט-יא).
כך מסכמים הפסוקים את סיפור גדולתו של יתרו, שהפך להיות מגדלור לכל אלו מבני ישראל שעדיין הטילו ספק בכוחו של האל – ואמונתם בו טרם התייצבה.

לא זו בלבד; גדולתו של אבי ציפורה, אשת משה, מצאה ביטוי נוסף. הוא היה היועץ הארגוני של משה והניח תשתית למערכת משפט דמוקרטית. במערכת זו, הציע יתרו, משה ישמש ערכאה עליונה ותחתיו יכהנו אנשים שיבחרו עפ”י תכונותיהם, יכולותיהם, מעלותיהם ומזגם השיפוטי. יתרו ממליץ להאציל סמכויות, למנות שרים ראויים, שיטפלו במירב המקרים – ויביאו בפני משה רק מקרים מאתגרים. על פניה הצעה גאונית ויעילה – כיצד לא חשב עליה משה בעצמו?

יתכן ולעיתים רעיונות גדולים הם פשוטים מאוד. שגרת העשייה והמחשבה מונעים מהם לצאת מן הקופסה. תיתכן גם האפשרות שמשה, הנביא הראשון והחד-פעמי בעולם היהודי, לא רצה להשתמט מחובות תפקידו, רק כדי להקל על עצמו. היה צורך ברעיון מבריק של אדם אחר, ומשה מקבל אותו ומבצעו – “וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹֽתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר” (שם, כד).

התורה היא חיי עולם הנטועים בתוכנו – הלוואי והיה בנו הכוח, האומץ והענווה, לשנות, ללמוד מאחרים, להשכיל ולהתפתח. יתרו ראוי לכל הכבוד על ערכיותו וכן על הבנת דרכי האל וגדולתו.

בימינו, קיימת מערכת משפט מורכבת, רגישה וסבוכה, המשפיעה מאוד על החיים המעשיים בחברה בה אנו חיים. אין ספק כי היינו נשכרים מ”יתרו” מודרני, שייתן כמה הצעות ייעול למערכת השפיטה, על ערכאותיה השונות. אנו נזקקים לעצתו בנושא “עילת הסבירות”, לחוות דעתו בעניין ה”רפורמה המשפטית” והשלכותיה על החברה הישראלית, איך ומתי מזהים בחקיקה סכנה לדמוקרטיה ומדוע חשובים שיהיו רשויות שלטון המאזנות זו את זו.

עניין חשוב נוסף בפרשה הוא אירוע קבלת עשרת הדיברות. אלו הם חוקים המהווים תשתית וחוזה בין ה’ לבני ישראל. זהו בסיס ההתחייבות של עם כלפי ה’.
עשרה חוקים שהם למעשה צווים חד משמעיים שמחייבים כל אדם.

חלקה הראשון של הברית כולל חוקים בין אדם לאלוהים. המצווה החמישית בקובץ זה היא מצוות כיבוד הורים. בחלק השני של הברית נמצאים חוקים שבין אדם לחברו. מצוות כיבוד הורים, מקבלת חשיבות עליונה במיקומה – בין שני נושאי הברית. “כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֨עַן֙ יַֽאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ” (שם, כ, יא). מצווה עליה מקבלים גמול שאין כמותו – הארכת חיים.

מכאן החשיבות הרבה שמעניק האל ליחס בו מחויבים הילדים להוריהם. כאילו הבין, ממרומי הרקיע, כמה מערכת יחסים זו היא הסבוכה בעולם. מדובר במערכת רגשית, טעונה לרוב, העומדת, לעיתים, להתפוצץ מרוב אמוציות. מצד אחד עומדים הורים הנותנים הכול למען ילדיהם ומצפים לקבל תמורה הולמת. מצד שני עומדים הילדים, המצפים לקבל יחס טוב ומושלם לאורך כל החיים. הבעיה ניכרת בהאשמת ההורים בכל הצרות, הכישלונות והתבוסות, מתוך טענה כי היו יכולים לגדל אותם בדרך בריאה ונכונה הרבה יותר.

מצוות כיבוד הורים היא ביטוי להכרת הטוב להורינו, שנתנו הכול עבורנו כמיטב יכולתם, וכפי שהדברים נראו להם נכונים לשעתם. אין הורה שאינו טועה. השגגה במעשי ההורים צריכה להיות מובנת ע”י הבנים והבנות. הבנה זו ראויה למעלה ולהערכה.

ובחזרה ליתרו היחיד והמיוחד, עם שירו של נתן זך “איך זה שכוכב”:

 

איך זה שכוכב/ מילים: נתן זך לחן: מתי כספי

איך זה שכוכב אחד לבד מעז.

איך הוא מעז, למען השם.

כוכב אחד לבד.

אני לא הייתי מעז.

ואני, בעצם, לא לבד.

 

 

שיתוף
שיתוף

ירושלים-online הוא אתר דעות וידיעות המסקר את החיים בירושלים בעין כנה וישרה.
מול עולם של תקשורת מוטה, לעתים בעלת אינטרסים פוליטיים ומסחריים, שבו צפה וחוזרת עיתונות שטחית בסיקור החיים בעיר,
מביא ירושלים-online את המציאות כפי שהיא, לעתים בצד הימני של המפה, לעתים בשמאלי, לעתים מזווית חילונית, ולעתים דתית,
הכל דרך נבחרת של כותבים וכותבות ללא פחד וללא כל כוונה לחשבן לאינטרסים כאלו ואחרים.
האינטרס היחיד – שיקוף האמת והמציאות בנושאים של דת ומדינה, ביטחון אישי וצבא, יחסי חילונים-חרדים, יוקר המחייה,
שיקוף המציאות והאמת של ירושלים