זה אולי ישמע מוזר, אבל בית"ר צריכה לברך על ההפסד בדרבי. כי כשאתה נוסע בכיוון ההפוך באיילון, סיכוי טוב שזה יגמר לא טוב, ואין כמו לחטוף סטירה מצלצלת כדי להתעורר, ואכן רק אחרי המשחק פתאום נזכרו להביא רכש בחלון של ינואר, עכשיו כשאנחנו בפברואר. פתאום יש מאין מצאו שחקן כנף גאורגי ובלם בולגרי, ככה זה כשמפסידים ומסתבכים.
אבל הכול היה צפוי. המחדל שליווה את הפרידה מאבוקסיס, מסיבת העיתונאים השערורייתית אחרי זה, המינוי המוטעה של גל כהן, לכל זה יש רק אשם אחד, ובדרבי הוא אכל את העסקית של ג'פניקה.
לברק אברמוב יש אולי כוונות טובות, אבל בית"ר זה לא בני יהודה, מתבלבלים לך הצבעים. איך שבית"ר הובילה בדרבי, היה ברור שהיא בדרך להפסד. 4 פעמים העונה בית"ר הובילה ולא ניצחה. כולם ראו שאין לה הגנה, חוץ מהאיש שמקבל את ההחלטות.
נוח לבוא בטענות לאבוקסיס שעזב, אבל כל אחד מאיתנו היה נוהג כמוהו. עם כל הכבוד לשטויות ברמה של כיתה ד' על זה שהוא היה צריך להתחשב באוהדים ששונאים את הפועל, יוסי עשה שיקול נכון של טובת המשפחה שלו. בבית"ר הוא לא ראה שום עתיד עם הבעלים ועם האוהדים שמטפסים לו על הווריד, ואילו בהפועל היתה לו הזדמנות להסתדר עם חוזה יפה קדימה.
אם הוא יעשה בהפועל את מה שעשה בבית״ר, ואל דאגה הוא יעשה, סוף סוף יכירו בו כמאמן הישראלי הטוב ביותר כרגע (תירגעו שם, הוא הולך לנצח את ברק בכר בדרבי התל אביבי) ויתנו לו את הנבחרת או שייקחו אותו למכבי חיפה. בבית"ר לעומת זאת, בשנה הבאה הוא כנראה היה מובטל.
בניגוד למה שחושבים, שבית"ר גמרה את העונה, היא צריכה להתחיל להסתכל לכיוון התחתית. הסגל כאן פריך, אין מאמן, ועד לסיום העונה הרגילה ממתינות לצהובים הקבוצות הגדולות.
ברק חושב כבר על העונה הבאה והחליט להביא מנהל מקצועי, משהו שהמלצתי לו כבר מזמן. אבל כל שלושת המוועמדים שלו – אלמוג כהן, ברק יצחקי ועומר בוקסנבאום – נכשלו בקבוצות הקודמות שלהם. אם מחפשים מישהו שהצליח וכבר מכיר את המערכת ויודע לעשות סדר בבלאגן, כדאי לחשוב בכיוון של אלי כהן השריף, כשגל כהן מעביר אימונים ויושב על הספסל עם תעודת פרו.
