הודעה משמחת התקבלה השבוע במשרדי המועדון, כשהתקבל האישור מרשם הפטנטים על הפטנט הייחודי שרשם המועדון על שמו: לשחק 5 משחקים מצוין ולהפסיד (בסדר היה גם תיקו מול סכנין, אבל זה נכלל בהפסדים מבחינתי), ומנגד, לשחק זוועה משחק שני ברציפות ולנצח בזכות מאמני היריבה הפחדנים ופורטונה אלילת המזל בלבד.
מעט מאוד נקודות אור ניתן לקחת מהמשחק בחיפה, מעבר לנקודות ורגעי האושר שמגיעים בלחזור ממצב הפסדי לניצחון בדקה התשעים, שחווה כל אוהד ברגעים שכאלה. אפשר גם לומר שהקארמה והאיזון הקוסמי פעלו את פעולתם -אם כן היקום חייב לנו עוד המון ניצחונות – אבל כמי שמאמינים בדרך ושיטות עבודה ולא בחסדי שמיים, ברור שצריכים להיערך מספר שינויים כדי לעמוד ביעדי המועדון. הראשון, אגב, להודות בכך היה זיו בראיונות שהעניק בתום שני המשחקים, ואני סמוך ובטוח שיעשה כל מאמץ לעבוד קשה ולתקן את הליקויים כדי להמשיך ולהצליח עם המועדון ולהצעידו קדימה.
אתחיל עם נקודת האור הראשונה שבלטה בחיפה, קוראים לו אוהד אלמגור שהפגין ניצוצות של כישרון במשחק הדרבי וכישרון רב במשחק בחיפה, נראה כי בהכוונה נכונה – הפורטה הכי גדול של זיו – בהתמדה ועבודה קשה מצדו יוכל להיות שחקן מוביל בכדורגל הישראלי ויותר. על המשמעויות של רכישת שחקן צעיר (פרוספקט) ע”י המועדון בחצי מיליון שקל ארחיב בפעם אחרת.
הרכש השני שהגיע, סוני, עדיין בגדר סימן שאלה. מצד אחד יש לו את הגודל והנוכחות, וכמו כן הוא מבצע תנועה נכונה בין הבלמים, מצד שני הוא לא הוזן במספיק כדורים איכותיים שניתן יהיה לתהות על קנקנו, ואיכות הטיפול שלו בכדור עד כה אינה משובחת בלשון המעטה, יש לקוות שנתון זה הינו תוצר של חבלי קליטה בלבד – כדי לקבוע מסמרות שחלון ינואר היה מוצלח מאוד מבחינת המועדון.
נקודות מעודדות נוספות ניתן לשאוב מחזרתו של קפיטה מפציעתו, ממד המהירות שהוא מוסיף, כפי שבא לידי ביטוי בין היתר בשער השלישי, יכול לסייע רבות ביצירת מצבים, וכמו גם התקדמותו המטאורית והמפתיעה של סדריק שהיה בכל מקום על המגרש בחיפה.
נקודה נוספת, הפוכה אמנם, ניתן לזהות באי שיתופו של אלטמן במשחק בחיפה, בניגוד לתמיהה שמעלה אי שיתופו של עידן דהן שהיה מצוין במשחק הדרבי. גם מחזרתו של אופק ביטון לכושר המשחק המאפיין אותו – כבש את השער הראשון ובישל את המהלך בו נגרם הפנדל לזכותנו – ניתן להתעודד, כמו גם מיכולתו של אגבדיש שממשיך להתקדם ולהוכיח שהוא שחקן שעתיד להוביל את המועדון. כן, אני יודע שהיה לו חלק בשער הראשון בסגירה אלכסונית לקויה על מלמד, ושהיה לו חלק מסוים קטן משמעותית משל אדליי בשער השני שנכבש נגדנו, מצד שני יצר לעצמו מצב שהיה צריך להסתיים בשער, בישל לאופק את השער הראשון ויצר לחץ על בוגנים שאפשר לקפיטה להתחיל את המאוץ בשער השלישי.
אבל הנקודה המשמעותית ביותר ממנה ניתן לשאוב עידוד הינה החוסן המנטלי שהפגינה הקבוצה בשני המשחקים האחרונים. האמונה שכלום לא גמור וניתן לחזור ולנצח כל משחק היתה מרשימה מאוד, המחמאות על כך מגיעות לכלל הצוות המקצועי ובראש ובראשונה לנדב גביש המאמן המנטלי שאמון על התחום, שאפו ענק.
לפנינו סדרת משחקים קלה – מכיר את הקלישאות הרגילות והמצחיקות “אין משחק קל בליגה הזו” – אבל מבט חטוף לתוצאות הסיבוב הראשון, להוציא הפסד שערורייתי דווקא לאשדוד אותה נפגוש בשבת, כמו גם בטבלה שכידוע “אינה משקרת”, מעלה תשובה ברורה. לדידי אי העפלה לפלייאוף תהווה אכזבה גדולה גם אם נתחשב בכל המהמורות הקשות שהיו בדרך.
על מנת לעמוד ביעדים, לגביע אתייחס בהמשך, אחזור כמו “תקליט שבור” על הדברים שכבר נכתבו כאן: יש לחדול מהצבת איינו בין הבלמים ולהשיבו לתפקידו במרכז השדה. בניגוד לרבים וטובים איני מתנגד לשיטת הבילד אפ שמנהיג זיו, אבל יש לדאוג שלא תהא מוגזמת מידי כמו שקורה לנו לעיתים. זה גורם לאיבודי כדור שטותיים ולספיגת שערים מיותרת, יש מקרים שפשוט צריך להעיף את הכדור למעלה או ליציע.
הקו הימני שלנו הוא עקב אכילס של הקבוצה ונקודה נוספת שעולה שוב זה יאו שמקומו אינו על כר הדשא – פשוט גרוע ואינו מזכיר ולו ברמז את המגן שנטען לגביו בעונה הקודמת כטוב בליגה – די אם נציין כי שני השערים שחיפה כבשה מולנו הגיעו מחורים שיצר באגף שלו. נקווה כי גם לקח זה יופק ואופק נדיר שלא היה בסגל בגין פציעה ממנה היה אמור להחלים, יפתח כמגן שמאלי ואגבדיש בימין.
קיתונות של קנטורים – שהיו מאוד משעשעים מבחינתי – ספגתי לאחר שני המשחקים הקודמים בקשר למתן חוזז, וזה בדיוק ההבדל בין אוהד או פרשן שמנתח הכל לפי הרגע, מבלי לבחון את הדברים לעומקם. בשני השערים שספגנו חוזז לא סגר הגנתית את הקו/צד. כוכב מסוגו הרי לא צריך לעשות הגנה, וכן גם בחלק ההתקפי אין לו תרומה משמעותית: בדרבי כבש שער מוזר שכל שוער ילדים ג’ היה עוצר, ובשבת כבש פנדל ושער אחרי שקיבל כדור “על מגש של כסף” שגם דודתי בגילה המתקדם היתה כובשת.
הטענה הילדותית שנאמרה לי, “אבל הוא כבש מה לעשות”, הזכירה לי את תשובתו של מטפס ההרים ג’ורג’ מאלורי שנשאל, “למה אתה רוצה לטפס על האוורסט?”, שנענתה בתשובה “כי הוא שם”. כך היה שם גם חוזז, אבל כדי שיכולת הקבוצה תשתפר הוא אינו צריך להיות שם. עם כארם, דהן, רויזמן וקפיטה – וגם סדריק שיכול לשחק שם – המחויבים למשחק הקבוצה, ללא כל גינוני כוכבנות מיותרים, ילה וסוני בחוד, חוזז מפריע ומיותר ולא פחות חשוב גוזל דקות משחק מהשחקנים הראויים יותר לקבלן.
אבל את מה שחוזז מחסיר על הדשא, הוא משלים ביח”צ משובח וראיונות יפים, במאמר מוסגר צא ולמד על רמת הכדורגל שלנו: לאחר משחק הדרבי “הרביץ” מונולוג על לקיחת מנהיגות, הנהגת הקבוצה, אחריות ועוד מיני תרגימא, וקינח בכך שהעניק לעצמו לא פחות מ-5 שערים עד כה. עיון קצר לאחר הריאיון באתר ההתאחדות העלה כי סך כיבושיו לפני משחק הדרבי עמד על שער בודד בפנדל כמדומני, ואת השער בדרבי שהיה השני בשעריו העונה לפי אתר ההתאחדות.
לתנובה מועטה זו יש לצרף עוד בישול אחד ויחיד כאשר שני שלישים מהעונה חלפו: יש להכיר במציאות ולהודות כי השחקן הכי יקר שלנו העונה הוא נפילה. הטורים והידיעות שפורסמו על חוזז במהלך השבוע החולף היה מקור שעשוע בלתי נדלה, ואני מאחל לו שיסייעו בידו לקבל חוזה “כבד” נוסף בעונה הבאה, רק לא אצלנו.
אם במשחק הגביע אותו ניצחנו מול הפועל ת”א היו השגות על רוטציה חלוקת עומסים וכו’, עתה אין מקום לעשות זאת עוד. חזרת הליגה למשחק שבועי, בצירוף חזרת הפצועים, חלון ינואר וסגל השחקנים העמוק, בוודאי מאפשרת לצוות המקצועי להעמיד בשני המפעלים את ההרכב החזק ביותר ואני מעריך שכך אכן יהיה.
אמנם קיבלנו בגביע הגרלה לא קלה, נתניה בחוץ, אבל לא בלתי עבירה, והתקדמות במפעל הגביע (לאור צבירת הנקודות עד כה, כאשר בקופה – גם אם חלילה לא נעפיל לפלייאוף העליון – עוד 36 נקודות עד מחזור 33, מלמד שליגה לא נרד גם בקצב צבירת נקודות בינוני-נמוך. חסרות עוד 10 עד 12 נקודות להישארות) תגרום משמעותית לקידום המועדון, במיוחד כי זה המפעל בו קיימת לקבוצות מסדר הגודל שלנו אפשרות ריאלית יותר לזכות בתואר, ובכך אין להקל ראש.
האזנתי השבוע לפודקאסט המצוין “הבגאז’ – הפודקאסט הלא רשמי של אוהדי הפועל ירושלים”, פרק מצוין, מומלץ בחום. גילוי נאות: בעבר השתתפתי בשניים-שלושה פרקים, בו נאמרו מספר דברים שאיני יכול להישאר אדיש אליהם –
קודם כל אין שכיר שהוא מעל הוועד המנהל, כמו שאין שחקן שהוא מעל המועדון. הוועד המנהל “זוכה” שלא בצדק ליח”צ גרוע, או לא קיים, מה שמאפשר אמירות חסרות אחריות אלה. הוועד המנהל הוא המחליט הבלעדי בענייני המועדון, גם אם הוא בוחר להאציל סמכויות על השכירים שבמועדון או לקבל המלצתם, אין תפקידו מסתכם בפיקוח על עבודת השכירים כמו שנאמר, אלה עליו להתוות דרך וחזון, חלוקת תקציב ראויה לדברים שלטעמו יש לקדמם, העסקה או פיטורי עובדים בכירים, טיפול בגורמים השונים מול המועדון, טיפול בקהל, והחשוב ביותר תיווך לבעלי הבית – חברי העמותה – את המתרחש במועדון.
לצערי, נושא הדיווח לחברי העמותה לוקה בחסר במספר עניינים מהותיים בימים אלה, וטוב שהוועד ייתן דעתו על כך. הנושא הראשון הינו השמעת ההמנון בפתיחת המשחק, כך עושות לא מעט קבוצות, כולל הפועל חיפה, מאז ה-7.10. אצלנו לא התקבלה כל החלטה שדווחה בעניין, אישית אני סבור שיש בכך יותר ביזוי ההמנון ואין להשמיעו, אבל דיון והחלטה בדבר בוודאי צריכים היו להתקיים ולהישמע.
השני הוא נושא הכריזה בערבית: כבמטה קסם לאחר הפגרה הארורה נעלם הדבר מחיינו, ללא כל דיון או דיווח בעניין. מבלי להביע כל דעה ביחס לדבר, הרי שאם היה נכון לעשותו קודם, זה נכון עכשיו, ואם לא נכון לעשותו עכשיו, מדוע נעשה קודם? וכל זה ללא כל דיון או דיווח בעניין.
הנושא המשמעותי ביותר זה עניין המשטרה, ובמשחקים האחרונים היו בעיות קשות בעניין, ואין להתעלם גם מהחרם עליו הודיעו אירגוני האוהדים של מכבי חיפה, שכן בהנחה שנגיע לפלייאוף העליון מדובר באובדן הכנסה כבד. גם לנושא זה לטעמי על הוועד להתייחס ולדווח מה נעשה בנדון.
נתראה בשבת בטדי בניצחון מול אשדוד, יאללה הפועל!
