חיה מוזרה היא אוהד הכדורגל, למרות שהוא יודע שכלית איך הדברים אמורים להסתיים, חבויה בו תקווה נסתרת בלב שמשהו בכל זאת ישתנה, משהו יקרה, איכשהו הקארמה, הכוכבים, השד יודע מה, יפעל לטובתו.
אבל זה כמעט ולא קורה.
כך גם אני הרגשתי לאחר המפגש המהנה בהודנא לפני המשחק בבלומפילד נגד הפועל ת"א, אבל תוצאתו לא היתה שונה מרוב משחקי הקבוצה העונה. היינו טובים בהרבה – האמת חולשתה האדירה של הפועל ת"א תפסה אותי בהפתעה מוחלטת – וכרגיל נשארנו עם המחמאות וללא הניצחון.
אמנם שוערה של הפועל ת"א זובאס "תפס יום משוגע", אבל שוב בלטו תחלואי הקבוצה ואוזלת הרגל הידועה בה דנתי בהרחבה בטורי הקודמים, ומיותר לחזור על הדברים. השחקנים הבעייתיים לא שינו מהרגלם, ובראשם השלומיאל המאותרג שכשל אף בבעיטת הפנדל – תחום בו היה אמור להצטיין.
זיו אריה… 🤦♂️ pic.twitter.com/dj8h6EkccN
— Tzur (@TZUR_MTA) March 9, 2024
בהקשר לשלימזל, פנה אלי ביציע חבר קרוב ושאל אותי, "מה נעשה אם ישאירו אותו לעוד עונה?". עניתי כמאמר הגשש, "נשרוף ת'מועדון". ברצינות, כולי תקווה שרעיון הזוי זה כלל לא יעלה לדיון.
מאחר ואין יותר מדי סיבות לבצע ניתוח מקצועי, אנצל את הבמה כדי לעסוק בענייני הבחירות לוועד המנהל, ועדת הביקורת ויו"ר האסיפה, הבאות עלינו לטובה כמו בכל שנה.
עד ליום 18.3.24, יכול כל חבר עמותה להעמיד עצמו לבחירה ואחר כך כמובן גם לבחור. זוהי הזכות והחובה כמעט היחידות שמעניקה חברות בעמותה, ואני מבקש להאיץ בכל מי שיש לו זמן פנוי, יכולות ורצון לתרום למועדון להעמיד עצמו לבחירה לאחד מן התפקידים, שהמרכזי שבהם הוא חברות בוועד המנהל.
ער אני לכל הצקצוקים והמלמולים שהוועד הוא "רק ועדת קישוט", "הם לא קובעים כלום" ועוד הערות ממין זה, אך אין דבר יותר מרוחק מהאמת מהאמירות הללו. הוועד המנהל הוא הבעלים בפועל של המועדון ועל פיו יישק דבר, ברצונו יפטר או ימנה כל עובד מועדון, ברצונו ינהג או יורה לנהוג כך או אחרת, או כפי שאומר חבר קרוב, "זו האמת ואין בילתה".
עם כל הפאתוס של דבריי, אני יכול להבין מדוע ישנם אנשים שסבורים שאלה פני הדברים ולכן אני סבור שיש "להזריק דם חדש" למערכת, כדי לקדם ולשפר את המועדון.
לא בקלות ראש אני כותב את הדברים הבאים, שכן קשה לבקר חברים שחלקם אני אוהב אהבה גדולה ברמה האישית ואנשים שמתנדבים למען המועדון, אבל לטעמי, כלל ההתנהלות של הוועד המנהל השנה מקבלת ציון נכשל, ולצערי הפך לוועד מנוהל ולא מנהל, שרק הצלחות מקצועיות חיפו על כך, ובזה אין די.
אין לי רצון למחזר את שכתבתי בנושא הפשרה הביזיונית עם אלעד עמדי או הניסיון להעביר את זכויות הניהול לד"ר אורי אלון, בכך דנו עד בלי די והנושאים לעוסים. אמנם המלחמה הארורה מספקת הסבר ובעיה לחוסר תפקודו של הוועד, עת שהה יו"ר הוועד בשירות מילואים ארוך ומרשים, אבל דווקא דברים אלה היה בהם כדי ללמד על אי תפקוד הוועד בלעדיו.
בכל מקרה, הכשלים אליהם אתייחס אירעו לאחר תום שירותו, וכפי שאומרים אצלנו בחבר'ה, יש לרסן את "הדיקטטורה הקרפדית". ועד מנהל אינו אמור להיות הצגת יחיד כי אם דיון פורה בין חבריו ושיתוף פעולה.
לשיטתי, הבעיה הגדולה ביותר של שנת הוועד הזו הינה החלטות גחמניות וחוסר שקיפות שמעיד על חוסר פעילות, דוגמאות לא חסר. תחילה נושא הכרוז בערבית – שום הסבר לא ניתן לחברי העמותה מדוע הוחלט לחדול ממנו, גם נגינת ההמנון לפני פתיחת כל משחק בית, הופסקה לאחר שני משחקים ללא הסבר. כנ"ל ההתעלמות מכלי תקשורת וההיגיון או חוסר ההיגיון שבהחלטה זו נותרה ללא מענה, כמו גם השאלות – חרף אמירות גבוהה גבוהה – מה נעשה בכל הקשור לאלימות המשטרתית או מה נעשה בעניינם של האוהדים שתקפו שני אוהדים קטינים של הקבוצה השולית בעיר, נותרו גלמודות.
כמובן שכאן גם המקום לציין את אי התגובה של הוועד לאירועי חוזז ואת התגובה הרפה והמאוחרת להשמצות סכנין. במקביל, לאחרונה החל טרנד חדש ישן של קבוצות המארחות אותנו "ופותחות" רק שער אחד ובכך גורמות לטורים ארוכים ובלתי נסבלים באין מענה. תופעה זו כבר אירעה בשנה הקודמת והיה סיכום ברור שהדברים יטופלו, אך ככל הנראה לא כך הם פני הדברים. ולחברי הוועד, שעמדו לצידי בתור, אומר שאין די בהפגנת סולידריות בעניין.
על רקע הדברים אחזור על בקשתי/האצתי בכל אדם הסבור שיש בו כדי לתרום להגיש את מועמדותו לשיפור המועדון. לאותם מתלבטים החוששים שאינם מוכרים מספיק ולכן לא יבחרו, אספר כי הפודקאסט המעולה "הבגאז – הפודקאסט הלא רשמי של אוהדי הפועל ירושלים", התחייב לארח את כל המועמדים שיוכלו להביא את משנתם בפני חברי העמותה ובהתחשב בנתוני ההאזנה הגבוהים שיש לפוד זה בקרב חברי העמותה, אין לי ספק שקולם יישמע.
על מנת למנוע לזות שפתים – ברור לי שיהיו "נשמות טובות " שמיד ייחסו את הכתוב בטורי זה למניעים אישיים – אודיע כבר עכשיו כי אין לי כל כוונה לרוץ הפעם וכל "דורשי טובתי" יכולים להירגע.
לא אכחיש שביני לבין עצמי השתעשעתי ברעיון, אבל מבט נוקב מצידה של גל באשר האגדית ( מלכת הקרטיבים של אגדות היציע בוז'י בן נחום ורן חלימי) בצירוף אמירה חדה מצידה: "אל תבלבל ת'שכל יש לך סדר עדיפויות אחר, נקודה", הבהירה לי שכרגיל הצדק עימה ואני אידיוט וטוב שאתן לאחרים להפגין את כישוריהם ויכולתם.
על מנת לסיים בטעם טוב, באיחור אופנתי יש לציין, אפשר לברך את קבוצת הנשים הבוגרות שלנו על זכייתה בגביע אתנה (שקול לגביע הטוטו אצל הגברים, למתקשים) – הישג ענק לכל הדעות שאפו ענק. אני בטוח שהן יזכו אותנו בתארים ושמחות רבות גם בהמשך הדרך.
נתראה בטדי בניצחון על הפועל פ"ת שייתן את החותמת הרשמית שנשארנו גם העונה בליגת העל.
יאללה הפועל!
