שברי העדויות על תנאי השבי הקשים בהם מוחזקים בעזה החטופים והחטופות מאז ה-7 באוקטובר ממשיכים להיאסף ולטלטל. כך למשל עולה באחרונה לגבי לירי אלבג, ממושב ירחיב שבמועצה האזורית דרום השרון, המוחזקת בשבי חמאס כבר 165 ימים.
אמה של לירי, שירה אלבג, התראיינה לעיתונאית קרן נויבך ברדיו כאן רשת ב’, וסיפרה על העדויות המזעזעות אליהן נחשפה משיחות עם חטופים וחטופות ששבו לישראל, באשר לבתה ולתנאים שבהם היא מוחזקת: “לירי הייתה במנהרות וגם בבתים, היא צריכה לבשל למשפחה, לנקות ולטפל בילדים. לא נתנו לה אוכל למרות שהיא זו שמכינה את האוכל”.
אחת הסוגיות הקשות ביותר נוגעת לפגיעות המיניות של מחבלי חמאס בחטופים ובחטופות: “כולם יודעים שהרבה בנות עברו שם פגיעות וכאימא אני מנסה לא לחשוב על זה בכלל, אפילו לא לדמיין את זה”, אומרת שירה. “אני מבקשת מהמשוחררות מהשבי לספר לי דברים טובים מאותה תקופה”.
בצר לה, מנסה האם לדמיין מה עובר על בתה: “ניסיתי כמה פעמים לשבת בחדר חשוך בבית ולסגור את עצמי, בלי טלוויזיה, בלי טלפון, בלי שום דבר – הצלחתי אולי לשעה וקמתי בבכי. אפשר להשתגע, כמה היא יכולה להישאר לבד בחדר עם המחשבות שלה?”.
על רקע העובדה כי עסקה לא נראית באופק, אחד הדברים שהרתיחו משפחות רבות הוא הדיווח על כך שחבר הקבינט ויו”ר ש”ס, אריה דרעי, התנגד ליציאת משלחת המו”מ בשבת, מכיוון שזהו לא פיקוח נפש. “אני מקווה מאוד שאריה דרעי לא אמר שלהציל את הבת שלי זה לא פיקוח נפש. אם הוא רוצה, שיבוא ויגיד לי את זה פנים מול פנים”, זועמת שירה אלבג.
וכמו כל בני המשפחות המרוסקים, במצב העניינים הנוכחי לא נותר אלא לקוות שעסקה לשחרורם בכל זאת תצא אל הפועל מוקדם ככל האפשר. “אם הם שם כל כך הרבה ימים, כנראה שלא נעשה כל מה שאפשר”, מסכמת שירה. “כולנו הופקרנו באותו יום ולראש הממשלה יש חובה להחזיר את לירי הביתה”.
