איך אנחנו יודעים אם אנחנו במשקל תקין או לא?

במציאות הנוכחית בה כולנו חיים, אולי בעוצמות מוגברות בני נוער וצעירים וצעירות, נושאים של משקל ואידיאל היופי נמצאים לא אחת בחזית הדיונים והמסרים החברתיים לגבי בריאות, אטרקטיביות חברתית ואיכות חיים. אפילו שברור לכל בר דעת שהמציאות האנושית והאישית היא הרבה יותר מורכבת ולא שטוחה, זה קיים ואין להתעלם מכך. לצד זאת, הקביעה האם אנחנו זקוקים לרדת במשקל או האם אנחנו במשקל תקין יכולה להיות מורכבת והיא לרוב מאוד אינדיבידואלית.

נבחן כאן גורמים שונים המשפיעים על משקל הגוף, שיטות להערכת בריאות ותפקוד ולבחון האם אנו במשקל תקין או לא. נדגיש ונסביר גם אודות החשיבות של קבלת סיוע ותמיכה מקצועיים, תוך סיגול גישה מאוזנת ובריאה, לא שופטת ולא קיצונית, גם לגבי תהליכי ירידה במשקל – כי הצד השני של זה הוא הסיכון המהותי והבהחלט קיים של התפתחות הפרעת אכילה.

הבנת המהות והאיזון של משקל והרכב הגוף

נתחיל מכך שנאמר שבעוד שנתונים מספריים "יבשים" ובסיסיים של משקל גוף יכולים לספק אינדיקציה כללית, הם לא מספרים את כל הסיפור. בפועל, הכרחי לזהות ולהבין כי לאנשים שונים יש מאפיינים פיזיים שונים, שגם משפיעים על משקלם וגם משפיעים על המשמעות המעשית של הנתון המספרי שרואים במשקל. משקל תקין אצל אדם אחד עשוי בהחלט להיות משקל לא תקין – כלפי מעלה או כלפי מטה.

גנטיקה, מבנה ומאפיינים גופניים משפיעים גם על המשקל הנוכחי של אנשים וגם על מה נחשב משקל תקין ובריא עבור על אחד ואחת – לצד זה שברור שיש מצבים בהם ברור כי גבר או אישה, נער או נערה סובלים וסובלות מעודף משקל שכבר אינו בריא.

אלמנטים פיזיים המשפיעים על הרכב ומבנה הגוף ומכאן גם על המשקל התקין של אינדיבידואל כוללים למשל מסת עצם, מסת שריר לעומת מסת שומן, גודל "מסגרת" הגוף. כמובן שגם למגדר ולגיל יש השפעה סטטיסטית על מה נחשב משקל תקין או לא תקין.

איך מבצעים הערכת משקל תקין או לא?

לצד קבלת ייעוץ ואבחון רפואי/מקצועי בהקשר למשקל תקין או לא תקין ובריאות כללית – מה שתמיד הוא הצעד המומלץ והחכם ביותר – יש כמה שיטות וכלים הזמינים כדי להעריך האם המשקל שלנו בטווח התקין. עם זאת, חיוני לזכור כי מדדים אלו צריכים לשמש כקווים מנחים כלליים בלבד ולא ככלים ראשונים לקבל החלטות מהותיות לגבי בריאותכם, ודאי לא לצורך יישום צעדים תזונתיים קיצוניים.

מדד מסת גוף – BMI

• מדד ה-BMI הוא אחד הוותיקים בהקשר לקביעה האם אדם נמצא בטווח משקל תקין, כאשר למרות שהמדד זוכה ללא מעט ביקורת מדעית ומעשית בשנים האחרונות בשל היותו שטחי וכללי מדי, בפועל הוא עוד נמצא בשימוש כזה או אחר.
• מדד BMI נותן ערך מספרי שהוא היחס בין הגובה של אדם למשקל שלו, כאשר יש טווח תקין של משקל, טווח של השמנה, השמנה מסוכנת או לחלופין משקל נמוך מדי. בגדול, BMI שבין 19 לבין 25 נחשב משקל תקין.

אחוזי שומן בגוף

• מדידה מדעית אמינה של אחוזי השומן בגוף יכולה לספק הערכה מקיפה ומדויקת יותר לגבי הרכב הגוף ומכאן האם אדם נמצא במשקל תקין ובעיקר מה מידת הסיכונים הבריאותיים המקושרים לשומן עודף.
• למדידת אחוזי שומן יש שיטות שונות, החל במדידה פשוטה ומיושנת יחסית של מדידת העור בצביטת העור בבטן ועד שיטות מתקדמות יותר כמו התנגדות ביו-חשמלית (BIA) או שקילת הידרוסטטית. בגדול, ככל שאחוזי השומן נמוכים יותר ומסת השריר גבוהה יותר, כך זהו מצב בריא יותר.

היקף מותניים

• שומן בטני עודף, הנמדד למשל דרך היקף המותניים, נחשב מדד סיכון משמעותי ואמין למגוון בעיות בריאות ולמשקל שאינו תקין.
• היקף מותניים הגבוה מ-102 ס"מ אצל גברים ו-88 ס"מ אצל נשים, נחשב באופן כללי כגורם סיכון גבוה ואינדיקציה למשקל לא תקין.

לצד כל מה שאמרנו כאן על דרכים לדעת האם אנחנו במשקל תקין או לא ועם ההכרה שישנם מצבים בהם עודף המשקל "זועק לשמיים" בהיותו סיכון בריאותי מהותי, ההמלצה הכללית היא להיעזר באנשי מקצוע כמו רופא משפחה, תזונאיות, רופאים מומחים, מאמני כושר וכיוצא באלו ולא להגיע למסקנות והחלטות, במיוחד לא קיצוניות, בעצמנו ובלי הידע המקצועי המתאים – מה שגם מעלה את הסיכון לחוסר הצלחה ויתרה מכך מעלה את הסיכון שהנושא יהפוך לאובססיה ויפתח למצב מסוכן, נפשית ובריאותית, של הפרעת אכילה.