המסחר בבורסה הישראלית בחודש אפריל התנהל על רקע החודש השביעי למלחמת חרבות ברזל והתגברות המתיחות בין ישראל לאיראן, שהגיעה לשיא ב-14 בחודש עם מתקפת ירי מאסיבית וחסרת תקדים לעבר ישראל.
בעקבות המתקפה האיראנית והחשש הגובר מפני התרחבות הלחימה במזרח התיכון, ב-19 באפריל הורידה חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P את דירוג ישראל מדירוג של -AA לדירוג +A כשהתחזית נותרה “שלילית”.
על פי הודעת החברה, להורדת הדירוג תרמה העלייה בסיכון הגיאופוליטי באזור והארכת הלחימה בחמאס בדרום ובחיזבאללה בצפון מעבר לשישה החודשים שהיוו את התרחיש הבסיסי לדירוג הקודם. לאור זאת החברה צופה עלייה בגירעון הממשלתי לכ-8% מהתמ”ג בשנת 2024, גבוה מהגירעון בתקציב הממשלה העומד על כ-6.6%, וצמיחה של התמ”ג ב-0.5% בלבד בשנת 2024. התרחבות הלחימה והעמקת השפעותיה השליליות על הכלכלה יביאו להורדת דירוג נוספת, ואילו התייצבות המצב הביטחוני תביא להעלאת התחזית ל”יציבה”.

בעקבות צפי לגירעון ממשלתי גבוה אף יותר מהגירעון שבתקציב הממשלה (העומד על כ-6.6% מהתמ”ג), שוקל האוצר להקדים את העלאת המע”מ באחוז לשיעור של 18% מה-1 בינואר 2025 ל-1 ביולי 2024.
מדד הפחד זינק מכ-17 נקודות בתחילת החודש לכ-26 נקודות ערב המתקפה – נמוך אך במעט מהשיא אליו הגיע ב-15 באוקטובר 2023 (29 נקודות), וירד בחזרה לכ-17 נקודות בסוף החודש. לירידת מדד הפחד לקראת סוף החודש תרמו הדיווחים על חידוש מגעים לעסקת החזרת חטופים ולנורמליזציה בין ישראל לסעודיה.
הציפיות להמשך הורדת הריבית התבדו, כאשר ב-8 באפריל הודיע בנק ישראל כי הוא מותיר את הריבית במשק ללא שינוי בכ-4.5%, זאת לנוכח ההתפתחויות האחרונות המצביעות על עלייה מהותית במידת אי הוודאות הגיאופוליטית. בהודעה שפרסם הבנק צוין כי הותרת הריבית ללא שינוי עקבית עם המדיניות בה הוא נוקט מאז פרוץ המלחמה, ומתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית.
שיעור האינפלציה השנתית במשק ב-12 החודשים האחרונים, עלה מכ-2.5% בפברואר 2024 לכ-2.7% בחודש מרץ. מגמה דומה נרשמה בארה”ב שבה שיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עלה מכ-3.2% בפברואר 2024 לכ-3.5% במרץ.
מנתוני האוצר עולה כי במרץ 2024 היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך כ-15.0 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 2.7 מיליארד שקל במרץ 2023, והגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-117.3 מיליארד שקל המהווה כ-6.2% מהתוצר – עלייה של כ-0.6% לעומת הנתון בחודש הקודם.
בעקבות המתיחות במזרח התיכון, הדולר התחזק בכ-3.7% ביחס לשקל באפריל, והשלים עלייה של כ-5.3% מתחילת השנה, מחיר הנפט (ברנט) הגיע לכ-88 דולר לחבית, ומחיר הזהב הגיע לכ-2316 דולר לאונקיה לקראת סוף באפריל, גבוהים בכ-12%, כל אחד, מהמחיר בו היו בתחילת השנה.
כאמור, התחזקות הדולר ביחס לשקל, התייקרות מחירי הסחורות והמשך העלייה בהוצאות הלחימה ובגירעון הממשלתי, מהוות רוח גבית לאינפלציה בארץ ובארה”ב, ומפחיתות את הסיכוי להורדת ריבית שנייה השנה על ידי בנק ישראל במועד העדכון הקרוב שיחול ב-27 במאי, ולהורדת ריבית ראשונה השנה בארה”ב במועד העדכון הקרוב (ב-1 במאי).

בסיכום חודשי מדדי ת”א-35 ות”א-90 ירדו בכ-4%-5%, כל אחד, זאת בדומה למגמה הכלל עולמית: ירידה של כ-3% ושל כ-4% במדדי S&P 500 ושלDow Jones בארה”ב.
ירידות שערים אפיינו את כל המדדים הענפיים החודש, בראשם מדד ת”א-ביומד שירד בכ-12% באפריל, בהובלת המניות הדואליות הכלולות בו. המחזור היומי הממוצע בשוק המניות, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל באפריל, בדומה למחזור ברבעון הראשון של השנה.
בעדכון החצי שנתי של הרכב מדדי המניות, שיחול ב-2 במאי, יתווספו בתום המסחר למדד ת”א-35 מניות פתאל החזקות ושופרסל, ויגרעו מהמדד מניות קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי.
מנתוני הבורסה עולה כי באפריל הציבור הישראלי לא שינה באופן משמעותי את החשיפה שלו למניות, זאת לאחר שצמצם חשיפה ברבעון הראשון של השנה. גם משקיעי חוץ לא שינו באופן משמעותי את החשיפה שלהם למניות, זאת לאחר שצמצמו חשיפה ברבעון הראשון של השנה. המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך לא שינו באופן משמעותי את החשיפה שלהם למניות, זאת לאחר שהגדילו חשיפה ברבעון הראשון של השנה.
בשוק איגרות החוב נרשמו באפריל ירידות שערים במרבית מדדי איגרות החוב לסוגיהן, בשיעור ממוצע של כ-0.6%. את ירידות השערים החודש הוביל מדד איגרות החוב הממשלתיות תל גוב שקלי 10+ שירד בכ-4%. התשואה לפדיון של אג”ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים עלתה בכ-0.4% באפריל והגיעה לכ-4.8% לקראת סוף החודש, זאת בדומה למגמה בארה”ב. התשואה לפדיון של אג”ח ממשלת ארה”ב ל-10 שנים עלתה בכ-0.4% החודש לכ-4.6% לקראת סוף אפריל 2024. עלייה בתשואות האג”ח לטווח ארוך בשני השווקים משקפת את הצפי לאינפלציה מעל היעד, זאת בשל הגידול בהוצאות הביטחון והעלייה במחירי הנפט והמזון.
מנגד, בלטו לחיוב החודש מדד איגרות החוב הקונצרניות תל בונד-דולר שעלה בכ-1.8%, במקביל להתחזקות הדולר ביחס לשקל בכ-3.7%, ומדדי תל גוב משתנה ותל בונד צמודות 1-3 שעלו בכ-0.7%, כל אחד.
כ-3.7 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות הכספיות, בדומה לסכום שהוזרם לקרנות אלה בחודש הקודם. כ-0.7 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות באג”ח בחו”ל לעומת כ-0.2 מיליארד שקל שהוזרמו בחודש הקודם, וכ-0.1 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות במניות בחו”ל בדומה לסכום שגויס בחודש הקודם. מנגד, כ-0.2 מיליארד שקל נמשכו מהקרנות המשקיעות באג”ח בארץ לעומת כ-1 מיליארד שקל שהוזרמו לקרנות אלה בחודש הקודם.
בקרנות המשקיעות במניות בארץ לא נרשמה החודש פעילות מהותית, זאת בדומה לחודש הקודם.