מאבק חדש מתחיל בזירת הפסולת הישראלית. לאחר שנים של התעלמות, הממשלה סוף סוף מכירה בכוחה הכלכלי והסביבתי של תעשיית המיחזור המקומית. במסגרת תוכנית חדשנית ששמה “ירושלם”, ישקיעו משרדי הכלכלה והאנרגיה לא פחות מ-400 מיליון שקלים בקידום ענף זה.
“זה רגע היסטורי עבור המאבק למען כדור הארץ שלנו”, מסבירה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן. “במקום להמשיך ולהציף את האתרים בפסולת שהולכת ומזהמת, נחזק את התעשייה שיודעת להפוך את הזבל הזה למשהו חדש ושימושי. פחות פגיעה בנופים, יותר כסף למשק”.
התוכנית החדשה תאפשר סיוע כספי להקמת מפעלי מיחזור חדשים, הרחבת מתקנים קיימים והטמעת טכנולוגיות מתקדמות בתחום. זאת, על מנת להגדיל את נתח המיחזור ולצמצם את הפסולת המוטמנת והפולטת גזי חממה.
“אנחנו נמצאים בשלבים הראשונים של מהפכת המיחזור בישראל”, אומר שר הכלכלה ניר ברקת. “תעשייה שמבוססת על עקרונות כלכלה מעגלית לא רק טובה לסביבה – היא גם תחרותית במיוחד וחוסכת כסף רב למשק. זו הייתה בושה לאומית שהשקענו כל-כך מעט בה עד היום”.
הנתונים מראים כי ישראלים ממחזרים רק כ-24% מהפסולת שלהם. שאר הזבל נטמן באדמה, תהליך המביא לפליטות של מתאן ופחמן דו-חמצני. אך בנוסף להיבטים הסביבתיים, ישנן גם השלכות כלכליות קשות: הממשלה מעריכה כי אי-מיחזור הפסולת גוזל מהמשק כ-4 מיליארד שקלים בשנה.
השקעה של מאות מיליוני שקלים במפעלי המיחזור, חלק מתוכנית אב להגדלת שיעורי המיחזור לכ-50% בעשור הקרוב. יצרני המשקאות והמוצרים במדינה כבר חוששים מהשינוי המתקרב – כזה שיאלץ אותם לשנות את הרגלי היצור המזהמים שלהם.
