כניסת ויציאת השבת, פרשת – "אמור": עשו לכם יומן

זמני כניסת ויציאת השבת, פרשת – "אמור": חשיבותה של האמירה ומוצא הפה. מעלתה של המילה

י באייר התשפ”ד

18.5.2024

כניסת השבת בירושלים: 18:55

יציאת השבת בירושלים: 20:12

פרשת השבוע: פרשת ”אמור”

פרשה הבאה ללמד את העם שיש צורך בסדר יום וצורך לתכנן חיים. שיעור באג'נדה חברתית, המתמקדת בקדושה בממד אחר – ממד הזמן. הזמן אינו קו סתמי של רצף. הקו הוא מעגלי-מחזורי ועליו תחנות של חגים ומועדים. כך, כל שבעה ימים עוקבים, מקבלים משמעות של חיבור הנקרא שבוע; שלושים ימים נקראים חודש. בהיקפו של המעגל מתקדשת מדי שבוע השבת ומדי חודש – ראש חודש. אליהם מצטרפים חגים ומועדים – "אֵ֚לֶּה מֽוֹעֲדֵ֣י יְהוָ֔ה מִקְרָאֵ֖י קֹ֑דֶשׁ אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם בְּמֽוֹעֲדָֽם" (ויקרא, כג', ד).

החג הראשון הוא דווקא פסח, שהרי עפ"י התורה ניסן הוא החודש הפותח את השנה. אחריו ייחגג חג מתן תורה – שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות. אלו החגים מדאורייתא, הנכנסים לחייהם של בני ישראל במחזוריות קבועה. זאת, לאחר ריבוי החוקים, המצוות והעשייה הקשה והמייגעת של בני ישראל בנושא המשכן. אחרי הוראות רצופות בנושאי פולחן וכהונה, הבאת הקורבנות וכל הקשור לחוקים מעצבי חיים. עכשיו, הגיע הזמן להתאוורר קצת, בנתיב החגיגי של האדם.

החגים, כל אחד ומאפייניו, כל אחד ומנהגיו, באים לטעת באדם משמעות רוחנית, תוך כדי נגיעות וחיבורים לעולם החומר. בדרך אחרת ושונה, מנסה אלוהים לעודד את האדם לתקן את מידותיו הפסולות, החוסמות אותו מלחיות חיי אושר והגשמה. החג והתכונה לקראתו, הבנת משמעותו ותוכנו, יצרו אצל האדם יכולת ביטוי בעולם החומר. זהו ניסיון לאזן אלמנטים שונים בתודעתו. האדם ישתדל ליצור שפע שיביא לו רווחה ואור. כל אלה ישחררו את תפישותיו המצומצמות, ואולי המקובעות, ויביאו שמחה לחייו.

דרכם של החגים, ילמד האדם את עברו, ייזכר בחוקים ובמצוות, יתנסה ביחסים עם הזולת, ילמד לסלוח, לוותר לעתים, לא לטפח אגו עקשן והרסני. כך יזכה בשקט פנימי ובמיצוי חוויות למחוזות של אושר, אהבה, הנאה, ואיזון.  כמובן, התורה דואגת תמיד לחלשים ולאלה שידם אינה משגת, ולכן – "וּֽבְקֻצְרְכֶ֞ם אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֗ם לֹֽא־תְכַלֶּ֞ה פְּאַ֤ת שָֽׂדְךָ֙ בְּקֻצְרֶ֔ךָ וְלֶ֥קֶט קְצִֽירְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּֽעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם" (שם, כג', כב).

בימינו אנו, רבים בתוכנו לא חגגו את חג הפסח, חג החירות, כי חלק יקר מאתנו עדיין שבוי וחטוף בעזה. ההימנעות מציון החג, מעוררת את כולנו למחשבות על חירות ושחרור, על עצמאות, ביטחון והגנה. דווקא במצב הממחיש היטב כיצד מתבטאת שלילת החופש – חירות ודרור נשגבים מכל.

המעגליות של עונות השנה והחגים, פותחת מדי שנה מחזור חיים חדש וחידתי. הרהורי הפרידה משנה שחולפת, תולים תקוות גדולות במחליפתה אשר בפתח.

כך חולפות להן השנים והאדם למד שהזמן אצה לו הדרך. דרך מעגל הזמן, הכולל מועדים, חפץ האל ללמדנו ארגון וסדר – שנראה את חיינו עפ"י השעון הקפדן, המכתיב את קצב החיים מיום היוולדנו ועד יומנו האחרון. רק מעמדו של האלוהים הוא על זמני – האל הוא נצחי.

החוויה האנושית אודות המחזור האינסופי של גלגל החיים, בניצוחו של הזמן, לא תשתנה לעולם. הקיצים המוזהבים של ילדותנו אבדו לעד, אבל יבואו חדשים, מרגשים ועשירים. בתחנות חיינו המתוזמנות ע"י אירועי חגיגה, נוכל להחליף כוחות, לשתף בזיכרונות, לחלום, לקוות ולהתפלל שנזכה לזריחה, לאהבה ולאושר. זאת הייתה המטרה הראשית של אלוהים בבוראו את האדם, ואלו הן חלק מדרכיו להביאנו אל המטרה.

כמובן, אבני נגף רבות ומכשולים רבים עומדים בדרכנו, אך לפי שמה של הפרשה – 'אמור', כוח רב מצוי במילה ובאמירה. עוצמה ענקית ליכולת הדיבור, והשאיפה היא להעשיר ולשדרג יכולות אלו. ע"י דיבור, תפילה ושיח נכונים, המטרה תתממש. האותיות שנחבר למילים ואוסף המילים למשפטים והמשפטים לפסקאות ולשיח, זאת הדרך שתוליכנו למקומות בהם נחפוץ להיות.

שלמה המלך אמר את דבריו בשבעים שפות, ובעזרת חוכמתו הרבה ותבונתו בהן ניחן ע"י אלוהים, לאמירתו לכל יצור חי הייתה משמעות ענקית ועשירה: "וַיְדַבֵּר, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל; וַיְהִי שִׁירוֹ, חֲמִשָּׁה וָאָלֶף. וַיְדַבֵּר, עַל-הָעֵצִים, מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר; וַיְדַבֵּר עַל-הַבְּהֵמָה וְעַל-הָעוֹף, וְעַל-הָרֶמֶשׂ וְעַל-הַדָּגִים" (מלכים א', פרק ה, יב-יג). כך, היה יכול להיות גם שותף לשירתה של נעמי שמר, המנסה בשירה, לרדת לחקר האמירות ולמוצא פיהן של ברואי עולם.

מה אמרו הציפורים

מילים ולחן: נעמי שמר

מה אמרו הציפורים הנודדות
מה אמרו למשעולים ולשדות

הן אמרו – היו שלום
אל ערבו נוטה היום
ועלינו עוד הרחק לנדוד

מה אמרה הנערה בנועם קול
אל האיש אשר אהב אותה מכל

היא אמרה לו – אין דבר
אם תשכח אותי מחר
כה בהיר הוא העולם וגדול

והרוח נושב מן ההרים
מה אמר לאילנות הנשירים

הוא אמר – עלי הסתיו
ניתקים מן הענף
באביב יוריקו אחרים

רק הנעל המסומרת לחייל
לחשה בדומיית המאהל:

חול ומים ואבק
אנוכי בך אדבק
עד יומי האחרון ועד בכלל

 

 

שיתוף
שיתוף
הישארו מעודכנים רוצים לקבל את הפושים החמים של ירושלים אונליין? בפעם אחרת כן

ירושלים-online הוא אתר דעות וידיעות המסקר את החיים בירושלים בעין כנה וישרה.
מול עולם של תקשורת מוטה, לעתים בעלת אינטרסים פוליטיים ומסחריים, שבו צפה וחוזרת עיתונות שטחית בסיקור החיים בעיר,
מביא ירושלים-online את המציאות כפי שהיא, לעתים בצד הימני של המפה, לעתים בשמאלי, לעתים מזווית חילונית, ולעתים דתית,
הכל דרך נבחרת של כותבים וכותבות ללא פחד וללא כל כוונה לחשבן לאינטרסים כאלו ואחרים.
האינטרס היחיד – שיקוף האמת והמציאות בנושאים של דת ומדינה, ביטחון אישי וצבא, יחסי חילונים-חרדים, יוקר המחייה,
שיקוף המציאות והאמת של ירושלים