לאחר פרסום התחקיר חמור שחשף העיתונאי הוותיק רביב דרוקר בתוכניתו “המקור” ברשת 13, בו הוא חשף לכאורה מעשים של העדפה מכוונת מצד מירי רגב במהלך כהונתה כשרת התחבורה, הרוחות ממשיכות לסעור עם תגובות רבות בקרב אנשי תקשורת שונים, ביניהם גם כדורגלן העבר האגדי ואיש התקשורת של רשת 13, אייל ברקוביץ’, שהגיב לפרשה ואמר בשידור ברדיו תל אביב 102FM כך נגד השרה:
“כפרה עליה, איזה מירי רגב זאתי. מי אמר משפחת פשע? מי אמר עבריינים? זה לתפוס את הראש ולהגיד ‘הלו, פושעים מנהלים אותנו’, מה זה הדבר הזה? זה לא רק גניבה, זה משהו פלילי לעשות דבר כזה”.
כעת, לאחר דבריו של ברקוביץ’, יהיה מעניין לראות מה תהיה תגובתה של השרה רגב, שכבר מאיימת בתביעה נגד חדשות 13 ורביב דרוקר בעקבות שידור התחקיר נגדה.
לפי התחקיר של דרוקר, רגב הפעילה לכאורה שיטת “רמזור” בה רשויות ואישים שונים זכו ליחס על פי מידת תמיכתם בה בבחירות המקדימות בליכוד. יהונתן יוסף, שכיהן כראש המטה המקצועי תחת רגב, הסביר בתוכנית את שיטת הדירוג: “ירוק זה רשויות שצריך לתת להן. צהוב – אם נוכל נחמד. לבן – שלחו מכתבים, נדבר”.
החלוקה לכאורה נעשתה על בסיס תוצאות הבחירות הפנימיות שקיבלה רגב מוועדי הליכוד ביישובים השונים. התוכנית חשפה מסמכים רשמיים שרגב חתמה בהם שהחלטות שונות נעשו “בהתאם להנחיות גורמי המקצוע”, למרות שבפועל התקבלו החלטות הפוכות לחלוטין מההמלצות המקצועיות. כך למשל, אזורי עוטף עזה שמזוהים עם תומכיה הותרו בעבודות שונות, בעוד שבמועצה האזורית אשכול הדבר נמנע בגלל מנהיגה שאינו איש ליכוד.
הדברים הנטענים בתחקיר כוללים עדויות על ביצוע עבודות בניגוד להוראות המקצוע בנוף הגליל, אשקלון, ברשות הדרוזית כסרא-סמיע ובנחל שורק, וכן סירוב לשלב את בית שמש בתוכניות המאיץ של משרד התחבורה. כל זאת, כאשר רגב עצמה חתמה כביכול על המסמכים כאילו פעלה לפי המלצות המומחים.
מירי רגב הגיבה בנחרצות על החשיפה: “קיבלנו לידנו את השאלות הרבות (מאוד) שהעברתם לנו. מדובר באוסף של שקרים, טענות שווא, חצאי אמת וסילוף של המציאות. צר לנו שהתבססתם על דבריו של יהונתן, עובד לשעבר, שגנב מסמכים מלשכת משרד התחבורה כדי להכין תחקיר מכפיש ושקרי נגד שרת התחבורה. אופן הצגת הדברים בתוכנית מסולף, מעוות, רשלני, ערוך באופן מגמתי, איננו מקיים כל קשר עם המציאות והעובדות”.
אם אכן יימצא שרגב השתמשה במשרד הממשלתי שלה לקידום האינטרסים הפוליטיים שלה, אזי מדובר בפגיעה חמורה בנורמות השלטון הדמוקרטי והמנהל התקין. רוב הציבור דווקא מצפה לשוויוניות ומקצועיות מגורמי השלטון, ולא לניצול מעמד לצרכים אישיים.
