כד באייר התשפ"ד
1.6.2024
כניסת השבת בירושלים: 19:03
יציאת השבת בירושלים: 20:21
פרשת השבוע: פרשת "בחוקותי"
פרשה המסיימת את ספר ויקרא. והסיום לא פחות מאתגר מאשר תוכנו של החומש השלישי כולו. כמו על גבי מאזניים נשקלים על כף אחת הציוויים והתנאים שיובילו את האדם למקור הטובה, הברכה, השפע וכל הטוב, ועל הכף השנייה נמדדים ונשקלים החטאים והפרות החוקים. אלו יובילו לחיי רעב, מחלות, חורבן, הרס, כישלון ואבדות.
הנרטיב העיקרי של הפרשה, למעשה, מהווה סיכום תמציתי ומדהים: זה כוחה של התורה ואלו הם תנאיה. לפיהם יש לזכור שהחטא, מלבד היותו מום בפני עצמו, הוא רע ומושחת. הוא מקלקל את מהותה של התורה. חוק הוא רוח המשפט, כיוון הדרך הרצויה. התמרורים שיסייעו לאדם להמשיך וללכת מבלי לטעות בדרך זו – הן המצוות. הפקודות המוחלטות שאותן יש לבצע ולשמור.
אז, במה יבחר האדם? האם האדם יקבע את גורלו? האין זאת יותר כפייה מבחירה? בתפישה הפילוסופית המקובלת, אנו בני חורין לבחור ואנו נושאים באחריות להשלכות הנובעות מבחירתנו. לכל מעשה יש השלכות ואין זה משנה מה הוביל למעשה – בחירה או כפייה. כאן צף ועולה לראשונה מושג "האחריות". אנחנו ומעשינו אחראים לתוצאות. אין לחפש אשמים חיצוניים! נמסגר בכתב מודגש וזוהר: "אחריות היא ערך מוסרי – כל אדם בוגר נושא בתוצאות מעשיו".
האמונה הרוחנית והאחריות האישית הם שני העקרונות המובילים בפרשה. כך מאירה הפרשה את כשל האחריות: "וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־מִצְוֺתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי" (ויקרא, כו', טו). אז תגענה מחלות וצרות.
מי מופקד על שמירת החוקים והמצוות? מי אחראי על האיזון הקוסמי הקושר ישירות בין מעשיו של האדם, הנמצאים תחת שליטתו הישירה, ובין איתני הטבע אשר לכאורה אינם סרים למרותו? שאלות פילוסופיות, מרובות פרשנויות. לקיחת אחריות באופן אישי ובצורה ברורה, עומדת בניגוד לציווי הקבוצתי הלאומי בפרשה זו. כולם יענשו, גם אם בתוך הכלל ישנם פרטים אחראיים שלא סרו מדרך הישר.
בשנה זו, מאז ה-7 באוקטובר, הפך מושג ה"אחריות" במדינתנו למצרך הנחשק והמדובר ביותר. בעצם ימים אלו, דורש העם ממנהיגיו, המובילים אותו, לקחת אחריות על מעשים ומחדלים. התובנה החשובה אותה אנו למדים מפרשת 'בחוקותי', היא שאחריות באה עם מנהיגות. אין מנהיגות, לא אישית ולא לאומית, ללא אחריות.
אתה אחראי אם להטות עצמך לדרך טובה או, חלילה, לדרך רעה. זה תלוי ברצונך. עולם הרצון הוא עולם ה"אם", וזה גם עולם ה"אפשרויות" ועולם ה"אולי". עולם בו אנו נעים בין ההכרה לאפשרות, בין הכפייה לחירות. יש ניסיון להשליט חוק וסדר ויש גם את ה-למה לא? ויש את הפיתוי, חוסר הביטחון, החשק, התאווה והרצון ש…
כך מטלטל לו האדם בחוסר עקביות בחיי היום-יום שלו. מצב המביא לא פעם לכדי ייאוש ואכזבה. הרגשה שהחטאים הגנובים לא יותירו שום סיכוי להימלט מהעונשים הכבדים. כאן מפציע האור בקצה המנהרה. והאור יציל ויגאל, לאחר החזרה לדרך הטובה והנדרשת: "וְזָֽכַרְתִּ֥י לָהֶ֖ם בְּרִ֣ית רִֽאשֹׁנִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵֽאתִי־אֹתָם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֗ם לִֽהְי֥וֹת לָהֶ֛ם לֵֽאלֹהִ֖ים אֲנִ֥י יְהוָֽה" (שם, מה).
מבולבלים?! מטולטלים?! מתוסכלים?! לימדו את הקטע הראשון של הפרשה, הפנימו ותינצלו. מסכמת הפרשה במשפט אחד: תעשה טוב – תקבל טוב. תעשה רע – תקבל רע! רק השתדל, ככל יכולתך, להבדיל בין טוב לרע, בין הציווי לבין הפרתו.
כך מסתיים לו ספר ויקרא, חומש המלמד שהקדושה, על ביטוייה השונים, חובקת את מכלול החיים כולם. היא תמציתה של האמונה והרוחניות. המסר השזור לאורך הספר כולו, בא לידי ביטוי בתביעה הנוקבת: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (שם, יט', ב).
אחת הדרכים להישאר אדם ישר, אחראי, בעל מוסר וערכים היא באמצעות הסתפקות במה שיש, תהייה מאושר בחלקיך ותראה את הטוב בכל המזדמן בחייך. דרך מאתגרת? בואו ננסה!
כך מציע חיים חפר בשירו "מה צריך בסך הכל בן אדם":
מה צריך בסך הכל בן אדם
מילים: חיים חפר
לחן: דובי זלצר
מה צריך בסך הכל בן אדם בשביל לחיות?
מה צריך בסך בכל בן אדם?
ככר אחת של לחם,
וכד אחד של יין,
ואהבה, אהבה כל הזמן,
ואהבה כל הזמן.
מה צריך בסך הכל בן אדם בשביל לחיות?
מה צריך בסך הכל בן אדם?
ככר אחת של לחם,
וכד אחד של יין,
מיטה כדי לישון בה –
ואם אפשר בשניים.
(רצוי בהילטון, it's not bad)
ואהבה…
מה צריך בסך הכל בן אדם בשביל לחיות?
מה צריך בסך הכל בן אדם?
ככר אחת של לחם,
וכד אחד של יין,
מיטה כדי לישון בה –
ואם אפשר בשניים.
ואוטו שחוסך
עייפות מן הרגליים.
(אם אפשר אז קדילאק, why not)
ואהבה….
מה צריך בסך הכל בן אדם בשביל לחיות?
מה צריך בסך הכל בן אדם?
ככר אחת של לחם,
וכד אחד של יין,
מיטה כדי לישון בה –
ואם אפשר בשניים.
ואוטו שחוסך עייפות מן הרגליים,
וגג מעל לראש
שלא ירדו עליו המים,
(אם אפשר אז איזה וילה טובה a wonderful villa)
ואהבה…
מה צריך בסך הכל בן אדם בשביל לחיות?
מה צריך בסך הכל בן אדם?
ככר אחת של לחם,
וכד אחד של יין,
מיטה כדי לישון בה –
ואם אפשר בשניים.
ואוטו שחוסך
עייפות מן הרגליים,
וגג מעל לראש
שלא ירדו עליו המים,
ואבא שילווה לו
כמה לירות כל יומיים,
(נו, אז מוכרח להיות מליונר, לא? sure)
ואהבה…..
