מגישת האח הגדול נפרדת בכאב: "אף פעם לא אשכח אותך"

במהלך השבועות האחרונים נמשכת הלחימה הקשה בין צה"ל לזרועות הטרור בעזה. עבור לוחמי המילואים, מסתיים כל צו שירות, אך הטראומה נותרת זמן רב לאחריו. סיפורו הטרגי של אלירן מזרחי ז"ל, לוחם מילואים באחד מגדודי צה"ל, חושף את עומק הפצע הנפשי שנוצר אצל חיילים רבים בעקבות הקרבות האינטנסיביים. בן 40, תושב ענתות, נשוי ואב לארבעה ילדים, שירת מזרחי למעלה מחצי שנה בשורות חיל ההנדסה הקרבית ונחשף לקרבות עזים ברצועת עזה. השירות המתיש והחוויות הקשות שאליהן נחשף הותירו בו צלקות עמוקות. לאחר שחרורו, אובחן כסובל מפוסט טראומה וניסה להתמודד כמיטב יכולתו.

למרבה הטרגדיה, מזרחי לא הצליח להתגבר על הטראומה הנפשית שהוא ספג ובמהלך השבוע שעבר, זמן קצר לפני שהיה אמור לשוב לעימות באזור הדרומי, הוא לא יכל לשאת זאת יותר ושם קץ לחייו. האסון הקשה הותיר את בני משפחתו שרויים בצער כבד – מגישת 'האח הגדול' ברשת 13, לירון ויצמן, שליוותה מקרוב את מזרחי וחיילים נוספים במהלך כהונתם בעזה לצורך סרט תיעודי, הביעה את זעזועה הרב בעקבות האובדן הטראגי. בדברים רגשיים סיפרה על האיש שהכירה מקרוב והתקשרה לשתף פיקה על כוח הנפש והחיוך המרגש שאפיין אותו ואת מאבקו הסמוי.

ויצמן כתבה בדברי הפרידה הכואבים והנרגשים שלה כך: "אלירן מזרחי, איש יקר ואהוב כל כך. תודה, וסליחה. תודה ששיתפת אותי, שנתת לי להבין למה אפשר לצאת מעזה, אבל היא לא בהכרח תצא ממך. שלקחת אותי יחד עם גיא והחברים המדהימים לגדוד צמ״ה 271 יד ביד, בניסיון להבין מה עובר עליכם. הכל עם הקסם האישי ששמור לך. בשקט. בכנות. ועם מלא צחוקים. מלא מלא צחוקים מזרחי, צחוקים שהסתירו מצוקה שרק הלכה וגדלה, רצית לברוח. לאילת. לאן שהוא. הנפש חיפשה וחיפשה מרגוע. הלב לא עמד בעומס".

עוד הוסיפה בכאב גדול: "‎בא לי לצרוח. למה הנושא הזה לא מדובר מספיק? כמה גיבורים ולוחמים מדהימים לא מצליחים לעכל את חודשי הלחימה? למה הכל מושתק כל הזמן? ואיך יכול להיות שהמדינה ששלחה את אלירן להילחם, לא מוכנה לתת לו עכשיו לנוח בין חללי צה״ל? בגלל שהוא היה בין צו אחד לשני? אפשר להשתגע. אלירן אהוב, איזה לוחם על היית. גיבור. כל חאן יונס העריצה אותך. כן גם בעלי. אני אף פעם לא אשכח אותך, תודה שהסכמת להכניס אותי לחייך, סליחה שזה לא היה מספיק. הלב עם מיראל וארבעת הילדים, אנסה לעזור ככל שאוכל, מבטיחה". דבריה חשפו את השסע העמוק שמתקיים לעיתים בין המציאות בזירת הקרבות לבין התמונה שמוצגת בפומבי.

האובדן הטראגי של מזרחי הוא ציון דרך מחריד נוסף לפצעי הנפש שעלולים להיגרם בעקבות החשיפה לאירועי לחימה קשים. המקרה הזוועתי צריך להוות תזכורת קשה אך הכרחית לשיח ציבורי חדש ופתוח יותר על הצורך לספק תמיכה וטיפול נפשי ראויים לחיילי המילואים עם שובם משדה הקרב.