כתב חדשות 13 התפרק בדמעות בשידור חי: "לא אכפת לי לבכות"

שידורי החדשות הפכו במהרה לזירת גילויי רגש אמיתיים לנוכח האירוע המרגש שזעזע את מדינת ישראל – חילוצם של ארבעת החטופים לאחר תשעה חודשים בשבי איום. מגישים ותיקים שמרגילים להישאר אדישים הותירו הפעם את המסכה הצדה וייחדו רגעים מרגשים ששידרו התרוממות רוח והזדהות עמוקה.

באחת התגובות הבולטות, אלמוג בוקר מחדשות 13 פרץ בבכי כשסיפר כי אותו יום הוא גם יום הולדתו של יעקב ארגמני, אביה של נועה. לאחר שעמיתתו לוסי אהריש ניסתה להרגיע אותו, בוקר הצהיר בגאווה: "לא אכפת לי לבכות דווקא עכשיו, אחרי כל כך הרבה רע שראינו פה". בוקר סיפר בדמעות: "לראות אותה מחבקת ככה את אבא שלה, ביום ההולדת שלו, תחשבי איזו מתנה הוא מקבל כשהבת שלו חוזרת אליו והוא מחבק אותה ביום הכל כך מטורף הזה, זה פשוט תמונות שגומרות".

אהריש הגיבה לבכי של בוקר בשידור חי ואמרה: "אוי אלמוג, אוי אלמוג, תעשה לי טובה אל תתחיל לבכות למה גם אני אתחיל לבכות איתך", בוקר הגיב: "דווקא עכשיו לא אכפת לי לבכות, אחרי כל כך הרבה רע שראינו פה, סוף סוף קצת נחת, לראות את האור הזה, ונועה לא היחידה, ארבעה חטופים שלנו שהמשפחות שלהם כבר באמת חשבו על הנורא מכל, וחלקם אפילו לא קיבלו אות חיים מהם ועכשיו פתאום לראות אותם כאן על הרגליים. לצד השמחה צריך לזכור שיש לנו עוד 120 חטופות וחטופים שנמצאים בשבי חמאס אצל הנבלות האלה שלא אכפת להם מחיי אדם וצריך לזכור אותם ביום הזה כי לצד השמחה הגדולה והרצון שלנו למבצעים רבים צריך לזכור שכדי להחזיר את כולם צריך ללכת לעסקה ולהביא אותם הביתה בחיים כמה שיותר מהר, כי אחרת אנחנו נאבד אותם אחד, אחד".

דבריו האמיצים והכנים חשפו את הצד האנושי של הדיווח התקשורתי וזכו להבנה ולקבלה רחבה מצד הציבור הישראלי, שחווה משבר לאומי ממושך שהסתיים בנקודת האור המשמחת של שחרורם החגיגי. גם במהדורות אחרות נשמעו קולות דומים של התרגשות רבתי. בחדשות 12 התקשה ערד ניר "להדחיק את ההתרגשות", כהגדרתו, וסיפר בדמעות גרונו החנוק כי "אלו רגעים שמאוד רצינו להיות חלק מהם". גם כתב הצבא ניר דבורי הצטרף לרגעים המרגשים ואמר "הנה אני גם בוכה איתך עכשיו".

האירועים שטלטלו את הערוצים המסחריים הדגימו בבהירות את כוחו של הרגש האנושי. הפעם, גילויי ההתרגשות העזים של הפרשנים והשדרנים המקצועיים לא נחשבו כשלילית או חריגה. דווקא הכנות והגילוי הלבבי פתחו צוהר לחוויית הסיפוק העמוקה שחשו רבים כשבשורת השחרור הגיעה. רגעים אלו מהווים תזכורת חשובה לכך שמאחורי המצלמות ומסכים הטלוויזיה, עומדים בסופו של דבר בני אדם בוערי רגשות החווים כמו כל אחד את שלל תחושות החיים. היכולת לחלוק את הרגעים הגדולים הללו עם כלל הציבור העניקה לדיווחי החדשות ממד אנושי מרגש שהיה חסר זמן רב.